עפ"ג 42483-01-16

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת דנה כהן לקח) מיום 20.12.15 בת"פ 33747-05-12.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בהחזקת פרסום תועבה בו דמותו של קטין (ריבוי עבירות) והוטלו עליו 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 ₪. הערעור מופנה כנגד הרשעת המערער.

2.ואלה המעשים: עובר לחודש פברואר 2011 הוריד הנאשם למחשבו בביתו, באמצעות האינטרנט, שתי תמונות וארבעה סרטים פורנוגרפיים, בהן קטינים וקטינות עם תכנים מיניים, מקרה אחד שמלווה באלימות.

טענות הצדדים

3.ב"כ המערער טוען כי בתסקיר שירות המבחן לא נכתב מהו פרק הזמן בו היה המערער בבחינה של התנהגותו ולכן לא ניתן להעריך האם שירות המבחן הצליח לעמוד על כלל אופיו ואורחות חייו של המערער לאשורן. כמו כן, שירות המבחן נמנע מהתייחסות לנושא ביטול ההרשעה, ובית משפט קמא היה צריך להתייחס לכך כאל נימוק לקולה. יש לזקוף לקולה את תיקונו של כתב האישום, במסגרתו הופחתה כמות חומרי התועבה שהחזיק המערער במחשבו. מדובר בכמות קטנה בלבד. כמו כן, יש להתחשב גם בכך שבעת שנתפס המחשב, לא היו חומרים אלה בנמצא, שכן הם נמחקו על ידי המערער זמן רב לפני כן ומיוזמתו שלו. נטען כי חומרים אלה היו במחשבו מספר ימים מצומצם בלבד. נטען כי יש להתחשב גם בהערכת המסוכנות שבוצעה למערער, המלמדת שלא נשקפת ממנו מסוכנות. יש להתחשב בכך שהערכת מסוכנות זו לא עמדה בפני שירות המבחן בעת עריכתו את התסקיר בעניינו של המערער, אלא ניתנה לאחר מכן. לעמדת הסנגור, בעקבות הפרשה, פוטר המערער מעבודתו במשרד החינוך כמורה לאחר שנים ארוכות בהן עבד בתחום זה ולאחר שהשקיע שנים רבות ברכישת תואר אקדמאי בתחום ההוראה, וכיום נאלץ לעבוד כשכיר בחברת בניה של חותנו, מבלי שתחום זה מהווה את מיצוי שאיפותיו ויכולותיו. פורט כי בזמן שחלף מעת ביצוע העבירות, המערער הקים משפחה. מחוות הדעת הקרימינולוגית עולה כאמור כי רמת הסיכון הצפויה מהמערער הנה נמוכה והאירועים אינם חלק מחייו. הערעור, כך נטען, עוסק בהלימה בין העונש לעבירה. המערער היה מורה למתימטיקה במשך 7 שנים, תפקד ללא רבב וללא תלונות, ביצע עבודות עם נוער, פתח דף חדש בחייו, כאמור נישא, נולדה לו ילדה, החוק אינו אוסר צפייה בתכנים פורנוגרפיים אלא אך הורדה ואחסנה ונעשה שימוש בתוכנה שאינה מאפשרת צפייה ללא הורדה למחשב. ההרשעה אינה מסייעת לציבור. העונש הראוי הוא של"צ בהיקף גדול (הקנס שולם).

ב"כ המשיבה טענה כי כל הנסיבות לקולה, כפי שנמנו ופורטו ע"י הסנגור – כל אלה נלקחו בחשבון והובאו בחשבון בעונש הקל שנגזר על המערער, לרבות התחשבות ברמת הסיכון הנמוכה. בעניינו של המערער, לא התקיימו הכללים המאפשרת אי הרשעה. המערער יכול לעסוק במקצועות אחרים, פרט להוראת מתמטיקה וגם בתחום זה שלא במסגרת משרד החינוך. הוגשה פסיקה שבאה לתמוך בעמדת המאשימה.

תסקיר שירות המבחן

4.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו כבן 33 שנים, נשוי ואב לתינוקת, ועובד בחברת בניה של חמיו כמנהל עבודה, ללא עבר פלילי. בסמוך לאחר שחרורו מהצבא החל לעסוק בהוראה ובהמשך למד הוראה בלימודים אקדמיים ועסק באופן יציב בתחום זה. בעת חשיפת העבירות שימש מורה לתלמידי כיתות ג' ו – ה'. לאחר חשיפת העבירות עזב את תחום ההוראה, נאלץ לעזוב את עיר מגוריו ונישא בשנת 2013. הוא הודה במעשיו, אך שירות המבחן התרשם כי הוא לוקח אחריות פורמלית בלבד על העבירה, נסיבותיה, ללא יכולת או פניות רגשית להתייחס להיבטים המיניים העומדים בבסיס ביצועה, תוך שהוא שולל כל בעייתיות בתחום המיני או צורך בטיפול לענין זה. הוא הסביר כי מדובר בצפייה מזדמנת בתכנים אלה, להם נחשף באופן מקרי, הציג זאת כהתנהלות חריגה ושלל משיכה לקטינים וקטינות. שירות המבחן לא מצא אינדיקציה לשילובו של המערער בטיפול לעברייני מין, ולהבעת עמדה לענין ביטול ההרשעה. שירות המבחן התרשם כי ההליך המשפטי הינו הרתעתי ומציב גבולות עבור המערער, והמליץ על ענישה קונקרטית שתסייע לו בהגברת מודעותו לאחריותו להתנהלותו בעבירה ולסייע בהפחתת הסיכון בהישנותה.

חוות דעת של המרכז להערכת מסוכנות

5.הוערך כי גישתו של המערער הנה קורבנית, וכי מדובר בנבדק הגנתי שלא היה פנוי לחשוף את שחשב והרגיש בעת שצפה בתכנים שנתפסו במחשבו. לפיכך, צוין כי קיים קושי להתחקות אחר עולמו הפנימי ולקבוע קיומה של סטייה מינית. יחד עם זאת, הוערך כי רמת המסוכנות של המערער לביצוע עבירות מין הנה נמוכה, למערער יכולת טובה לוויסות עצמי, ואין אינדיקציות לקיומן של עמדות אנטיסוציאליות. כמו כן, הוערך כי ההליך הפלילי מהווה גורם הרתעה ומציב גבולות עבור המערער.