עפ"ג 41706-02-15 כלותי נ' מדינת ישראל

השופט י' נועם:

1.לפנינו ערעור על גזר-דינו של בית-משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ח' לומפ) מיום 22.1.15, בת"פ 32513-12-11, לפיו נידון המערער ל-14 חודשי מאסר בפועל, לשישה חודשי מאסר על תנאי, ולתשלום קנס בסך 50,000 ₪, בפריסה של 100 תשלומים. גזר-הדין ניתן בעקבות הרשעתו של המערער, על-פי הודאתו, בעבירות שלהלן: ארבע עבירות של אי-קיום דרישה – לפי סעיף 216(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה); עבירה של השמדת או הסתרת מסמכים – לפי סעיף 216(6) לפקודה; ארבע עבירות של השמטת הכנסות – לפי סעיף 220(1) לפקודה; ארבע עבירות של מסירת אִמרות כוזבות – לפי סעיף 220(2) לפקודה; ארבע עבירות של עריכת פנקסי חשבונות כוזבים – לפי סעיף 220(4) לפקודה; ועבירה של מרמה, ערמה ותחבולה – לפי סעיף 220(5) לפקודה.

2.על-פי כתב-האישום, המערער היה בעל עסק בתעשיית משאבות ומדחסים באל-ראם החל משנת 1991 ועד לשנת 2004 (להלן – העסק באל-ראם). ביום 1.6.03 פתח המערער עסק בתחום דומה בשם "הידרולק כלותי" בשכונת שועפט (להלן – העסק בשועפט). בין השנים 2005-2008 הפעיל המערער שתי מערכות של הנפקת חשבוניות משתי סדרות שונות, האחת שייכת לעסק באל-ראם השנייה שייכת לעסק בשועפט. המערער הפעיל את העסק בשועפט בלבד, אך השתמש במרמה גם בחשבוניות של העסק באל-ראם, חרף העובדה שהעסק חדל מלפעול בשנת 2004, ועל אף שמשנה זו לא דיווח לרשויות המס על הכנסות או הוצאות שהיו בעסק הנ"ל. להלן פירוט העבירות שביצע, על-פי עובדות כתב-האישום העומדות ביסוד ההודאה וההרשעה, כפי שפורטו בגזר-דינו של בית-משפט קמא:

בין השנים 2005-2007 הוציא המערער חשבוניות מס כוזבות בסכום כולל של 353,199 ₪ מהעסק באל-ראם ללקוחות עִמם לא ביצע עסקה כלל, על-מנת שאלה ישתמשו בחשבוניות הכוזבות לניכוי מס תשומות. המערער עשה כן תמורת עמלה של 10%, שאותה קיבל ממקבלי החשבוניות הכוזבות, וגם על עמלה זו לא דיווח לרשויות המס.

בשנים 2005 ו-2007 "ניפח" המערער (כלשון כתב-האישום) חשבוניות של עסקאות שאותן ביצע, ומסר ללקוחותיו חשבוניות של העסק באל-ראם, אשר כללו סכומי עסקאות הגבוהים מסכומי העסקאות המקוריות; וזאת תמורת עמלה, שעליה לא דיווח לרשויות המס, ששיעורה כ-10% מסכום החשבוניות. המערער עשה כן ביחס לחשבוניות המסתכמות ב-466,725 ₪.

בין השנים 2006-2009, על-מנת שלא לדווח על מלוא הכנסותיו, הוציא המערער חשבוניות של העסק הסגור באל ראם, על אף שבפועל העסקאות בוצעו בעסק בשועפט, ולא דיווח לרשויות המס על הכנסותיו אלה בסך כולל של 818,943 ₪. כמו-כן, בתקופה הרלבנטית רכש המערער סחורה באזור יהודה ושומרון ולא דרש הוצאת חשבוניות בגין רכישות אלה.

בנוסף, בין השנים 2005-2008 לא ניהל המערער ספרים כנדרש בפקודה, וכן הגיש את הדו"ח לשנת 2008 רק בשנת 2009, זאת לאחר שנחקר ברשויות המס.

3.הודאתו והרשעתו של המערער בערכאה הדיונית, ניתנו במסגרת הסדר טיעון. בהסדר הטיעון הוסכם, כי אם יסיר המערער את מחדליו לרשויות המס, לשביעות רצונו של פקיד השומה, תגביל המשיבה את עצמה לעונש של מאסר בפועל לתקופה מסוימת, וככל שלא יסיר את מחדלו – תעתור המשיבה לתקופה אחרת, ממושכת יותר, וב"כ המערער יהיה חופשי בטיעוניו, אולם בכל מקרה המשיבה תתנגד למאסר שירוצה בעבודות שירות. כמו-כן הסכימו הצדדים כי שירות המבחן יכין תסקיר בעניינו של המערער.

4.המערער הִנו בן 54, נשוי ואב לחמישה ילדים. הוא סובל ממחלת סכרת ומטופל תרופתית באופן קבוע. בשנים האחרונות הוא עובד כשכיר בחברת הסעות. קצינת המבחן התרשמה, כי המערער הִנו בעל יכולת חשיבה טובה וכוחות לתפקוד תקין. לדבריה, בשיחה עִמה ניסה הלה להציג עצמו באופן קורבני, כאדם שעבר דרך חיים קשה, ומשכך הוא חש תסכול ופועל לעיתית מתוך רצון ל"פיצוי עצמי". עוד התרשמה קצינת המבחן, כי המערער מתקשה להציב לעצמו גבולות ברורים להתמודדות עם מצבים קשים ומורכבים, ופועל להשגת מטרותיו באופן מיידי אגב קשיים בשקילת תוצאות מעשיו. בשיחתו עם קצינת המבחן התקשה המערער לקבל אחריות מלאה למעשיו. קצינת המבחן המליצה, כי ככל שיוחלט להטיל על המערער עונש מאסר, תהא תקופת המאסר קצרה, זאת בשל גילו, נסיבות האישיות ורצונו להחזיר את חובו לחברה.

5.בפרשת גזר-הדין בערכאה קמא העיד גובה מס ראשי מרשות המיסים, מר משה אלקלעי; אשר ציין כי נכון ליום 14.12.14 לא ניגש המערער למשרדי רשות המיסים ולא לקח שוברים לתשלום. הוא הוסיף וציין, כי לאחר חתימה על הסכם עם המערער בשנת 2010, יתרת החוב עמדה על סך של 101,000₪; כי המערער שילם סך של 42,000 ₪ על חשבון סכום הקרן העומד על 110,000 ₪; וכי מבחינת רשויות המס לא הסיר המערער את המחדל.