עפ"ג 40546-02-16 ג. ח. נ' מדינת ישראל

רון שפירא, ס. נשיא [אב"ד]:

בפנינו ערעור על חומרת גזר דינו של בית משפט השלום בחדרה, כב' ס. הנשיא, השופט אביהו גופמן (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 7.1.16, בת"פ 45901-03-14.

המערערת, הנאשמת בבית משפט קמא, הועסקה בבנק דיסקונט בשנים 2008 עד 2011. בהתאם לעובדות כתב אישום מתוקן בו הודתה, הורשעה המערערת בחמישה אישומים, בעבירות הבאות:

אישום ראשון - עבירות של גניבה בידי עובד, עבירה לפי סעיף 383(א)(1)+(2) + סעיף 391 לחוק העונשין (מספר עבירות); זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין (מספר עבירות); שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין (מספר עבירות).

אישום שני - עבירות של גניבה בידי עובד, עבירה לפי סעיף 383(א)(1)+(2) + סעיף 391 לחוק העונשין (מספר עבירות); זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין (מספר עבירות); שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין (מספר עבירות).

אישום שלישי – קבלת דבר במירמה, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין (מספר עבירות).

אישום רביעי – זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין (מספר עבירות); קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין (מספר עבירות).

אישום חמישי - עבירות של גניבה בידי עובד, עבירה לפי סעיף 383(א)(1)+(2) + סעיף 391 לחוק העונשין (מספר עבירות); זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין (מספר עבירות); שימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק העונשין (מספר עבירות).

בתמצית יצוין כי המערערת ניצלה את תפקידה ומעמדה בבנק וביצעה פעולות של הגדלת מסגרות אשראי בחשבונות של לקוחות, רובם קרובי משפחה, תוך כדי שהיא מושכת הלוואות בחשבונות הנ"ל.

בהמשך, וכפי שיפורט, פעלה המערערת להחזרת ההלוואות. יצוין כי לטענת המערערת, בשלב מסוים ומשראתה שהיא אינה עומדת בהחזר ההלוואות, פנתה לגורמי ההנהלה בבנק וחשפה בפניהם את מעשיה. יוער כי על פי העובדות המפורטות בסעיפים 4-5 לכתב האישום המתוקן, בו הודתה המערערת, נפתחה חקירה במסגרת הליך ביקורת פנימית בבנק שבמהלכה התגלתה הפרשה. עם זאת ולצורך הדיון שבפנינו מוכנים אנו להניח, לטובת המערערת, כי היא חשפה מיוזמתה את מעשיה ושיתפה פעולה מלאה עם גופי החקירה. בהמשך גם פעלה להשבת הכספים במידה יכולתה.

בית משפט קמא שמע את טענות הצדדים לעונש וקבע מתחמי ענישה בכל אחד מהאישומים. בהמשך, ותוך שבית משפט קמא מביא בחשבון נסיבות אישיות קשות של הנאשמת (בעלה נכה צה"ל ופרטי מצבו פורטו בתסקיר שירות המבחן והובאו בפני ע"י בא כוחה של המערערת. היא אם לארבעה ילדים המטפלת יחידה בענייני המשפחה), ולאחר שהביא בחשבון את המלצות שרות המבחן אשר ציין את הנסיבות המיוחדות של הנאשמת, הורה בית משפט קמא לגזור על המערערת 8 חודשי מאסר בפועל ועוד מאסר על תנאי למשך שנה והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור במשך 3 שנים העבירות בהן הורשעה, הכל כמפורט בסעיף 8 לגזר הדין.

המערערת פנתה לבית משפט זה בבקשה להפחית מעונשה. לטענתה, לא ניתן ע"י בית משפט קמא משקל מספיק לנסיבות חייה הקשות, לעובדה כי היא זו שחשפה מיוזמתה את מעשיה ופעלה גם להחזיר את הכספים. אמנם לא כל הסכום הוחזר אולם, אין חולק כי המערערת היא זו שפעלה מיוזמתה לחשוף את מעשיה. עוד נטען כי לא ניתן משקל מספיק להמלצות שרות המבחן אשר בשים לב לנסיבותיה המיוחדות של הנאשמת, המליץ להעמידה בפיקוח של שרות המבחן ולהימנע מגזירת עונש של מאסר.

ב"כ המשיבה טענה בפנינו כי מדובר בפרשת מרמה חמורה ומתוחכמת. אמנם מדובר במעידה חד פעמית ואולם, זו נמשכה תקופה ממושכת כאשר המערערת מנצלת את מעמדה בבנק. עבירות מסוג זה מערערות את יציבות הבנק ואמון הלקוחות בו, על כל המשתמע מכך ובנסיבות אלו סבורה ב"כ המשיבה כי דין הערעור להידחות. ב"כ המשיבה הפנתה בעניין זה, בין היתר, לדברים שנאמרו בגזר דינה של אתי אלון בפרשת המרמה בבנק למסחר [.ת"פ מחוזי תל אביב 40182/02 מדינת ישראל נגד אלון (1.7.2003); ע"פ 7075/03 אלון נגד מדינת ישראל (2.8.2006)]. אמנם לא נטען בפנינו כי מדובר באותו היקף של מרמה ואין חולק כי הנסיבות שונות ואולם, הדברים שנאמרו שם בכל הנוגע לסיכון שיש בתופעת עבירות מעילה ע"י ממלאי תפקידים בבנק, נכון גם למקרה שבפנינו.