עפ"ג
בית המשפט המחוזי חיפה כבית-משפט לערעורים פליליים
|
37977-11-14
26/03/2015
|
בפני השופטים:
1. י' גריל שופט בכיר – אב"ד
2. כ' סעב שופט
3. ש' ברלינר – שופט עמית
|
| - נגד - |
המערערים:
1. א' ה'
2. ז' ג'
עו"ד אליעזר גולדשטיין ואח'
|
המשיבה:
מדינת ישראל
עו"ד גב' נעמה עציון – אוכמן
|
| פסק דין |
א. בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן) ב- ת"פ 14601-06-12, שאליו צורף ת"פ 12493-11-10 מיום 02/10/2014, לפיו נדון כל אחד משני המערערים ל-8 חודשי מאסר בפועל, 3 חודשי מאסר על תנאי, ותשלום קנס של 20,000 ₪ (בתשלומים) או 4 חודשי מאסר תמורתו.
ב.הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:
המשיבה הגישה ביום 10/06/2012 לבית משפט קמא, כתב אישום כנגד חברת א.ג. יסודות בע"מ וכנגד שני המערערים ב- ת"פ 14601-06-12. בהתאם לאמור בכתב אישום זה, עוסקת חברת א.ג. יסודות בע"מ בעבודות בניין והיא בגדר "עוסק מורשה". שני המערערים הינם מנהלים פעילים בחברת א.ג. יסודות בע"מ. שלושת הנאשמים חייבים היו בהגשת דו"חות תקופתיים, כנדרש בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק").
ג.כנטען בכתב האישום, לא הגישו הנאשמים 10 דו"חות תקופתיים, במודע, באף אחד מן המועדים שיש להגישם לפי תקנה 20 של תקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976, דהיינו מדובר בדו"חות שמינואר פברואר 2010 ועד ספטמבר אוקטובר 2011. שישה מן הדו"חות (לתקופה שמינואר עד דצמבר 2010), דווחו בפועל באיחור (ביום 22/03/2011), ואילו ארבעה מן הדו"חות, טרם דווחו במועד הגשת כתב האישום. לפיכך ייחסה המשיבה לנאשמים עשר עבירות לפי סעיף 117(א)(6) של החוק ("לא עשו את המוטל עליהם לעניין הגשת דו"חות במועד").
ד. בישיבת בית משפט קמא מיום 10/11/2013, הודו המערערים, שהיו מיוצגים על ידי עורך דין, בעובדות כתב האישום הנ"ל ובנוסף הודו המערערים בכתב האישום שבתיק המצורף, ת"פ 12493-11-10.
שני המערערים אישרו בפני בית משפט קמא, את דברי בא כוחם וציינו כי הם מודים הן בכתב האישום שב- ת"פ 14601-06-12 והן בעובדות שבכתב האישום המצורף, ת"פ 12493-11-10.
יובהר שת"פ 12493-11-10, עניינו 16 עבירות מע"מ שביצעו המערערים, כשסך כל העבירות של אי הגשת דו"חות תקופתיים של מע"מ בשני התיקים גם יחד, מסתכם ב- 26 עבירות.
ה.לא למותר להוסיף, שמי שייצגה את המערערים בפני בית המשפט קמא, הגישה בקשה לפיה מבקשים המערערים לחזור בהם מהודאתם ואולם בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 14/07/2014, דחה את הבקשה וציין, כי לא מצא בה כל ממש. מוסיף בית משפט קמא באותה החלטה, שהמערערים הודו בשני התיקים, כשהיו מיוצגים ע"י עו"ד אחר, אך משהתחלף ייצוגם, העלו הם את הטענה, שלא היה בידי עורך דינם מלוא חומר החקירה. ואולם, כך כותב בית משפט קמא, המערערים אינם טוענים שהם הודו במשהו שאיננו נכון, הם גם אינם טוענים שהאמור בכתבי האישום איננו נכון, אלא טוענים ככל הנראה, שהם יכולים להקטין את החוב על ידי קיזוז תשומות, אך הם לא עשו זאת, הואיל ורשויות מע"מ מנעו זאת מהם.
ואולם, כך מסביר בית משפט קמא בהחלטתו: "אין בכך ולא כלום עם הגשת או אי הגשת הדו"חות בזמן. הדו"חות לא הוגשו בזמן ועל כך אין חולק, וגם ב"כ הנאשמים אינה יכולה להצביע על דו"ח אחד שנטען בכתבי האישום שהוא לא הוגש או לא הוגש במועד וכן הוגש במועד, בניגוד לנטען בכתב האישום...".
ו. בישיבת בית משפט קמא מיום 14/09/2014, נשמעו טיעוניהם של באי כוח הצדדים לעונש. עמדת ב"כ המשיבה הייתה שיש להטיל על כל אחד משני המערערים מאסר בפועל במתחם של בין 12 – 18 חודשים, קנס בין 100,000 – 150,000 ₪, ומאסר על תנאי שינוע בין 12 – 24 חודשים על כל עבירה וחתימה על התחייבות עצמית.