עפ"ג 36980-10-15

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט איתן קורנהאוזר) מיום 7.9.15 בת"פ 40600-10-12.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בתקיפת שוטר והוטל עליו מאסר בפועל לתקופת 3 חודשים שירוצו בעבודות שירות ומאסר על תנאי.

2.ואלה המעשים: ביום 22.8.11 נהג המערער ברכב בניגוד לתמרור "אין כניסה", נעצר על ידי שוטרים והזדהה באמצעות רישיון נהיגה. בעת שאחד השוטרים היה בניידת ובדק את פרטיו של המערער, פתח המערער את דלת הניידת, שאל את השוטר אם הוא רושם לו דו"ח, נענה לבקשת השוטר לסגור את הדלת, התרחק מהמקום וקילל את השוטר תוך כדי הליכה. לאחר מכן ניגש המערער שוב לניידת, פתח את הדלת, וכשנתבקש לסגור את הדלת, טרק אותה בבעיטה. בשלב זה ניסה השוטר להרגיע את המערער, אך לשווא, ומשביקש לעצרו, המערער הדף את השוטר, התנגד למעצר וניסה להימלט מהמקום.

טענות הצדדים

3.ב"כ המערער מבקש לבטל את עונש המאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, ולחלופין, להקל משמעותית בעונש זה. הסנגור טוען כי נסיבותיו האישיות של המערער ונסיבות ביצוע המעשים אינן מצדיקות החמרה כה ניכרת בעונשו. המערער בן 37, רווק ואב לילד, ועתיד להינשא בקרוב, מטפל באימו החולה, שירת שירות צבאי מלא חרף בעיות ריכוז וילדות לא פשוטה. הסנגור הפנה לכך שמשנת 2011 לא נפתחו נגד המערער תיקים חדשים, והעבירות שקדמו לכך נבעו מקשיי הסתגלות של המערער עם חזרתו ארצה לאחר שהות ממושכת בארה"ב. נטען כי יש לתת משקל נכבד לשיקולי השיקום בעניינו של המערער, שהשתקם בשנה וחצי שעברו מאז שנכתב תסקיר שירות המבחן, הוא מתפקד באורח נורמטיבי, מפרנס את משפחתו ומתעתד להקים משפחה. עוד נטען כי תיקון 113 לא שינה את התפיסה לפיה רק בנסיבות חריגות יסטה בית משפט מעמדת המאשימה. בענייננו נקבע מתחם הגבוה מעמדת המאשימה, אם כי העונש נופל לקצה העליון שבעמדת המאשימה, ולא בא לכך הסבר. על-כן לא היה מקום להטיל את העונש שנגזר על המערער, בשים לב לכך שהאירוע הנו משנת 2011. וכן, עונש של עבודות שירות ימנע מהמערער מלהתפרנס, שכן הוא מנהל עסק גדול מאוד המתנהל בחו"ל.

לטענת ב"כ המשיבה, די בכך שלא הומצאו למשיבה נימוקי ערעור על מנת לדחות את הערעור. לגופם של דברים: נטען כי ההסדר נערך בשנת 2013 ולאחר מכן היו עיכובים רבים הקשורים במערער. לגבי מתחם העונש נטען כי לא הייתה חריגה מהעונש שנטען על-ידי המדינה שכן המשיבה ביקשה להטיל עונש ברף העליון לו טענה. מדובר גם בעבירת עונש מינימום, למערער הרשעות קודמות וב – 2015 נוספה הרשעה נוספת. על כן, יש לדחות הערעור.

תסקיר שירות המבחן

4.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי המערער, יליד 1976, רווק, סיים 11 שנות לימוד, אב לילד כבן 7 שנים הגדל בחזקת אמו, מתעתד להינשא לבת זוגו הנוכחית. המערער מעורב בפלילים החל משנת 1995, עת היה כבן 19 שנים, בעבירות סמים, תקיפה, איומים, גניבה, היזק לרכוש ועוד. בנוסף, בעת עריכת התסקיר ריצה המערער מאסר בפועל למשך 60 ימים בגין נהיגה תחת השפעת סמים. המערער נטל אחריות חלקית למעשיו, תוך שצמצם חלקו באירוע. שירות המבחן התרשם כי המערער עשוי לפעול באופן אימפולסיבי בעת לחץ. עוד פורט כי למרות המוטיבציה המילולית שביטא המערער להשתלב בהליך שיקומי, עולה מדיווח שהתקבל ממרכז טיפולי, שטיפל בהתמכרות המערער, כי המערער התקשה לשתף פעולה והוערך כי כיום אינו מתאים לטיפול. לפיכך, שירות המבחן נמנע מהמלצה טיפולית והמליץ על הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות.

דיון