עפ"ג 35032-10-15,.פ. 23766-09-14 מיום 14/1015

ס. הנשיא רויטל יפה-כ"ץ, אב"ד:

1. כנגד המערערים (נאשמים 1 ו-2 בכתב האישום המקורי) ושלושה אחרים הוגש כתב אישום אשר ייחס להם עבירות של תקיפת שוטרים בנסיבות מחמירות (בניגוד לסעיפים 274(1)(2) ו-(3) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, להלן: "חוק העונשין"); הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין); ותקיפת עובד ציבור (בניגוד לסעיפים 382א(ב)(1)(2) ו-(3) לחוק העונשין), במסגרת התפרעות שארעה במהלך ביצוע ניסיון לתפיסת רכוש בעקבות חוב לרשות המקומית.

   הצדדים הגיעו להסכמות בכל הנוגע לנאשמים השונים, כך שנאשם 5 נמחק מכתב האישום; לגבי נאשם 3 הוצג בפני בית משפט קמא הסדר טיעון "סגור" במסגרתו עתרו הצדדים להטלת עונש מאסר על תנאי למשך 9 חודשים; ביחס לנאשמת 4 הוסכם, כי הצדדים יעתרו למאסר מותנה והתחייבות לפי שיקול דעת בית משפט; ואילו בכל הנוגע לנאשמים 1, 2 (הם המערערים) הוסכם, כי המאשימה תטען לעונש מאסר בפועל שתקרתו 7 חודשים ומאסר מותנה לפי שיקול דעת בית המשפט, ללא רכיב של עיצומים כספיים (קנס או פיצוי), בעוד ההגנה לא הייתה מוגבלת בטיעוניה.

   בימ"ש קמא דן את כל אחד מהמערערים ל-7 חודשי מאסר בפועל, לעונשי מאסר מותנים, לתשלום קנס בשיעור 5,000 ₪, לחתימה על התחייבות; ולתשלום פיצוי לטובת המתלוננים בסך כולל של 25,900 ₪.

   מכאן הערעור על חומרת העונש.

2. מכתב האישום המתוקן בו הודו המערערים עולה, כי בתאריך 03/09/14, סמוך לשעה 09:00, הגיעו שלושה גובי מסים מטעם מחלקת הגבייה של הרשות המקומית בה מתגוררים המערערים (עיריית רהט), בליווי ארבעה שוטרים, כאשר בידם צו לתפיסת רכוש מטעם לשכת ההוצאה לפועל, בעקבות חוב כספי לרשות המקומית. עם כניסתם לבית בו מתגוררת אחת ממשפחות המערערים, ניגש אחד מבני המשפחה (הנאשם 5, שנמחק מכתב האישום) אל הגובים וביקש לאפשר לו ללכת לרשות המקומית על מנת להסדיר את החוב (זאת במטרה למנוע את תפיסת הרכוש); הם נעתרו לבקשתו ונותרו יחד עם השוטרים בכניסה לבית.

   בעודם ממתינים, הגיעו למקום המערערים יחד עם יתר הנאשמים ואחרים שזהותם לא ידועה, ונכנסו לבית המשפחה. משראו הגובים, כי בן המשפחה, שבקש ללכת להסדיר את החוב, מתמהמה, ולאחר ששוחחו עמו בטלפון והבינו, כי החוב טרם הוסדר, נכנסו אל תוך הבית והשאירו את דלת הכניסה פתוחה, על מנת לאפשר פינוי הרכוש שיעוקל. כאשר החלו בתפיסת הרכוש, התאספו המערערים והאחרים סביבם, והחלו לצעוק עליהם ולדחוף אותם, בניסיון למנוע מהם את הוצאת הרכוש. השוטרים שהיו במקום, חצצו בין המערערים והאחרים לבין הגובים, על מנת לאפשר לגובים לבצע תפקידם, אך המערערים והאחרים המשיכו לצעוק על הגובים והשוטרים ולגדף אותם; התנפלו עליהם והחלו לתקוף אותם בכך שדחפו אותם והשליכו עליהם חפצים שונים. במהלך התקיפה, הכה המערער 1 את אחד הגובים באמצעות מקל בראשו, ושוטר שניסה לחלץ את הגובה המותקף ולסייע לו, הותקף גם הוא על ידי המערערים 1 ו-2, שדחפו אותו בחוזקה. גם שוטר נוסף, שניסה להרחיק את המערערים 1 ו-2, הותקף.

   בכל אותה עת היו הגובים והשוטרים נעולים בתוך הבית, תוך שהמערערים והאחרים ממשיכים לתקוף אותם מילולית ופיזית.

   בניסיון להשתלט על המערערים והאחרים, ועל מנת להרגיע את הרוחות, נאלצו השוטרים להתיז לעברם גז פלפל ולהזעיק תגבורת.

   במקביל החלו להתאסף סביב הבית אנשים רבים נוספים, שהחלו לידות אבנים מחוץ לבית ודרך החלונות, תוך ניפוץ חלונות הבית, כאשר חלק מהאבנים פגעו בשוטרים. בשלב זה הגיעו שוטרים נוספים כתגבורת, ואחד מהם פתח את שער הכניסה על מנת להגיע לכיוון הבית; אז השליך הנאשם 3 אבן לעבר השוטרים, שחלפה מעל ראשו של אחד מהם.

   השוטרים הגיעו לבית המשפחה, הציבו סולם מחוץ לאחד החלונות והחלו בפעולת חילוץ הכוח שהיה באותה העת נצור בבית. גם במהלך פעולות החילוץ, המשיכו המערערים והאחרים ביידוי האבנים לעבר השוטרים. לאחר שחולצו הגובים והשוטרים אל חצר הבית, ובעוד המערערים והאחרים ממשיכים במעשיהם, הצטרפה הנאשמת 4 להתקהלות ותקפה גם היא את השוטרים (השליכה עליהם חפצים שונים ואבנים). בסופו של דבר, הצליחו השוטרים להשתלט על המערערים ולאזוק אותם. כתוצאה ממעשי הנאשמים נגרמה לאחד מהגובים חבלה בדמות חתך שטחי בקרקפת ולאחד השוטרים נגרמו שטף דם וכאבים במישוש באחת הידיים.

   כאמור, בגין מעשים אלו הורשעו המערערים בעבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.