עפ"ג 33629-08-14 מחאגנה נ' מדינת ישראל

1.לפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום ברמלה (כב' השופטת ליאורה פרנקל שיפמן), מיום 14.07.14, בת''פ 49591-10-10 לפיו הורשע המערער על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של החזקת סכין שלא כדין, כאשר ביום 07.02.10 בשעה 06:00 או בסמוך לכך באגף 19 בתא 5 בכלא "איילון", החזיק סכין בתוך קופסת סיגריות.

2.המערער נידון ל – 6 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, כולל הפעלת מאסר על תנאי של 6 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו, לשבעה חודשי מאסר על תנאי שירצה אם תוך שלוש שנים משחרורו ממאסר יעבור עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 [להלן: "חוק העונשין"] ולהפעלת התחייבות בסכום של 10,000 ₪ בתנאים המפורטים בגזר הדין.

הערעור מכוון כנגד החלטת בית משפט קמא, לפיה המערער ירצה את המאסר מאחורי סורג ובריח ולא בעבודות שירות.

גזר הדין של בימ"ש קמא

1. הערך המוגן שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה הוא שלום הציבור. החזקת סכין יוצרת סיכון מהשימוש הפוטנציאלי הגלום בו.

2. מידת הפגיעה בערך המוגן במקרה הנדון היא ממשית. המערער עבר את העבירה בין כותלי הכלא, במקום בו כלואים אנשים המרצים עונשי מאסר ושבו יש לשמור עליהם. החזקת סכין בין כותלי הכלא מהווה חתירה תחת שלטון החוק, במקום בו הרשות ממונה על ביטחון האסירים. אין חשיבות אם היה בכוונת המערער להשתמש בסכין אם לאו, שכן החזקת הסכין כשלעצמה היא שיוצרת את הסיכון עקב השימוש הפוטנציאלי הגלום בו.