עפ"ג 33083-11-14 מנשה רסולי נ' מדינת ישראל

השופט יואל עדן:

הערעור

1. המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בביצוע 2,003 עבירות על חוק מס ערך מוסף (להלן: "חוק מע"מ"), ובהן 1,895 עבירות של ניכוי מס תשומות בהעדר מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק מע"מ, עבירות לפי סעיף 117(ב)(5) יחד עם סעיף 117(ב2) (2) ו-(3) לחוק מע"מ, אשר בוצעו בהסתמך על חשבוניות פיקטיביות, ו- 108 עבירות של פעולה במטרה להביא לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס שאותו אדם חייב בו, לפי סעיף 117(ב1) יחד עם סעיף 117(ב2) (2) ו- (3) לחוק מע"מ, אשר בוצעו בהוצאת חשבוניות פיקטיביות לחברה אחרת.

יחד עם המערער הואשמו והורשעו חמש חברות, אשר היו הנאשמות 2 - 6 והמערער היה בתקופות הרלבנטיות מנהלן.

הסכום הכולל של המס אשר ניכה המערער שלא כדין יחד עם החברות, בשנים 2007 עד 2013, בהסתמך על 1,895 חשבוניות פיקטיביות, הינו 22,074,363 ₪.

הסכום הכולל של 108 חשבוניות המס הפיקטיביות, אשר המערער הוציא בשנים 2011 עד 2013, יחד עם החברות נאשמות 4 ו- 5 ומסר לחברה אחרת, הינו 12,128,470 ₪, וסכום המע"מ בגינן הינו 1,699,698 ₪.

המערער הודה והורשע כאמור במסגרת הסדר טיעון, לפיו המשיבה תעתור להטלת 56 חודשי מאסר, המערער יטען באופן חופשי, הצדדים יטענו באופן חופשי לעניין הטלת מאסר מותנה, והוסכם כי יוטל קנס בסך 400,000 ₪.

בגזר הדין מיום 2.10.14 בבית משפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת ש. חביב), נגזר על המערער עונש הכולל מאסר בפועל למשך 54 חודשים בניכוי ימי מעצרו, מאסר מותנה למשך 8 חודשים, וקנס בסך 400,000 ₪, ועל הנאשמות 2 – 6 הוטלו קנסות.

הערעור הינו על חומרת העונש.

כתב האישום המתוקן – פירוט העבירות

2.לאור ריבוי העבירות, היקפן, משכן, הסכומים, וחשיבות הנתונים להכרעה, יפורטו הם להלן.

כתב האישום המתוקן בו הודה המערער והורשע, כולל חמישה פרקים, כל אחד מהם מתייחס למערער ולאחת מחמשת החברות, הנאשמות 2 – 6, ועל פיו המערער והחברות, פעלו בשיטתיות ולאורך זמן, יחד עם אחרים, במטרה להתחמק מתשלום מס ערך מוסף, והמערער ושתיים מהחברות (הנאשמות 4 ו- 5), פעלו גם על מנת לסייע לאחרים להתחמק מתשלום המס.

בכל העבירות של ניכוי מס תשומות בהסתמך על חשבוניות פיקטיביות, ניכו המערער והחברות הנאשמות 2 – 6, מס תשומות מבלי שביצעו או התחייבו לבצע את העסקאות לגביהן הוצאו החשבוניות הפיקטיביות. החשבוניות הפיקטיביות נרשמו ע"י המערער והחברות בספרי הנהלת החשבונות שלהן, משל היו עסקאות אמת, כך שנוכו שלא כדין סכומי המע"מ המגולמים בתשומות הפיקטיביות בדיווחים התקופתיים של החברות, הוגדלו באופן פיקטיבי ההוצאות, והוקטנו בכזב סכומי המס לתשלום.

על פי הפרק הראשון, בין 5/2007 לבין 2/2011, ניכו המערער והחברה הנאשמת 2 מס תשומות בסך כולל של 8,003,063 ₪, זאת בהסתמך על 758 חשבוניות פיקטיביות על שם 6 עוסקים שונים.

על פי הפרק השני, בין 2/2008 לבין 2/2011, ניכו המערער והחברה הנאשמת 3 מס תשומות בסך כולל של 4,769,333 ₪, זאת בהסתמך על 550 חשבוניות פיקטיביות על שם 4 עוסקים שונים.