עפ"ג 32526-08-15

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט איתן קורנהאוזר) מיום 5.6.15 בת"פ 23566-06-14.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בעבירת הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו ונדון לשלושה חודשי מאסר על תנאי ושל"צ.

הערעור מופנה כנגד הרשעת המערער.

2.ואלה המעשים: ביום 30.8.12, עמד המערער בסמוך לחנותו וסרב להישמע להוראות שוטר להתפנות מהמקום, על רקע הימצאות חפץ חשוד באזור. המערער סרב מספר פעמים, ולאחר שהשוטר החל למשוך את המערער בידו, על מנת לפנותו מהמקום, התנגד המערער והכה את השוטר מספר פעמים בידו.

הערעור – טענות הצדדים

3.לטענת הסנגור אין להרשיע את המערער, שכן בנסיבות דנן הובהר מתסקיר שירות המבחן ומחוות הדעת הפסיכיאטרית של ד"ר מיכאל שלפמן, שהוגשה מטעמו של המערער, כי הרשעה תפגע קשות במערער. נטען כי קביעותיו של ד"ר שלפמן לא הופרכו והיה על בית משפט קמא לקבלן. לדעת המומחה, מדובר באדם נורמטיבי שהאירוע דנן היה טראומטי עבורו ושינה את אורח חייו, הרשעתו עלולה להחריף את מצבו הנפשי והדיכאון ממנו הוא סובל, וכתוצאה מכך גם לפגוע בתא המשפחתי של המערער, הרעוע ממילא, כך נטען, ולפגיעה חמורה בהליך שיקומו של המערער. עוד הוסף כי תסקיר שירות המבחן מדבר בעד עצמו והמלצת שירות המבחן ברורה וחד משמעית, ובית המשפט קמא לא התייחס כנדרש להמלצה זו. נטען עוד כי המאשימה נמנעה מלחקור את ד"ר שלפמן על חוות דעתו ועל כן לא ברור מדוע נמנע בית משפט קמא מלקבל הקביעות בחוות הדעת. בסופו של דבר מדובר בסיטואציה שמקורה באי הבנה שבאה על הרקע האישי של המערער שבנה לעצמו אורח חיים נורמטיבי על אף הקשיים בעברו.

מנגד, לטענת ב"כ המשיבה, ניתנה למערער האפשרות להציג כל מידע באשר למצבו של המערער אף לאחר שמיעת הסיכומים וחוות דעתו של ד"ר שלפמן הוגשה כעבור חודש לאחר שמיעת הסיכומים. נטען כי חוות הדעת לא הייתה טעונה הבהרה, אלא מבוססת על מסקנות שאינן נכונות ולא נתקבלה טענת המערער לנזקים שייגרמו במידה שיורשע. למערער, כך נטען, לא צפויה בעיסוקו כל פגיעה כתוצאה מההרשעה, כמו גם אין חשש לפגיעה במצבו המשפחתי. על-כן, לא התקיימו התנאים לביטול ההרשעה. אמנם התקיים התנאי של סוג העבירה לעניין אי הרשעה אך לא התקיים התנאי האחר של מידת הפגיעה בנאשם.

תסקיר שירות המבחן

4.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי המערער כבן 27 שנים, רווק, מתגורר בגפו בירושלים, בעל עסק עצמאי למכירת טיסנים, סובל ממחלת סכרת נעורים ומהפרעות קשב וריכוז, סיים 12 שנות לימוד, ללא עבר פלילי. פורט כי המערער נטל אחריות חלקית על ביצוע העבירה, הביע חרטה על מעשיו, אך נטה לצמצם את חלקו ולטשטש את הנסיבות אשר הביאו אותו להתנהגות זו. יחד עם זאת, שירות המבחן התרשם כי על אף קשייו הרגשיים והפיזיים, המערער מגלה יכולות תפקודיות גבוהות ויציבות בעבודה, ובאישיותו לא קיימים קווים עבריינים או אלימים. הוערך כי הרשעתו עלולה לגרום לפגיעה רגשית בדימויו העצמי ולפגוע פגיעה ממשית בעתידו המקצועי, הומלץ להימנע מהרשעתו ולהטיל ענישה מוחשית וחינוכית במסגרת של"צ.