עפ"ג 32487-05-16

 ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט ירון מינטקביץ') מיום 14.4.16 בת"פ 14095-08-15.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בנהיגה פוחזת של רכב ונדון ל – 6 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, 8 חודשי פסילת רישיון ופסילה על תנאי. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.ואלה המעשים: ביום 3.12.14 בשעה 18:30 לערך, נהג המערער ברכב בכביש מספר 1, מכיוון שורש לשער הגיא, תוך שהוא נוסע בפראות ועובר מנתיב לנתיב, עוקף שיירת רכבים מהשוליים הימניים, תוך שגרם לרכבים אחרים לסטות מנתיב נסיעתם ולבלום בפתאומיות. בהמשך, ניסה להימלט משוטרים שביקשו לעצור אותו תוך שהוא ממשיך בנסיעה פרועה ומסכן את נוסעו הדרך, ונעצר רק לאחר שנחסם בסופו של מרדף מתמשך.

טענות הצדדים

3.ב"כ המערער עותר לקיצור עונש המאסר והמרתו לריצוי בעבודות שירות, לקצר את משך תקופת פסילת הרישיון ולשנות המועד בו תתחיל. הסנגור טען, בין היתר, כי בית משפט קמא גזר את דינו של המערער מבלי שהיו לפניו מלוא הנתונים הרלבנטיים אודות נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של המערער, להן משקל מכריע לטובת קביעה של ריצוי עונש המאסר בדרך של עבודות שירות. עוד נטען כי יש לתת משקל לכך שהמערער שוחרר לאחר חקירתו במשטרה בלא כל תנאי מגביל ולכך שחלפה כשנה וחצי מעת ביצוע העבירה. נטען כי מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא הינו מחמיר ואינו משקף את זה הנוהג בפסיקה, המתחיל ממאסר מותנה. הסנגור הפנה להחלטות במקרים חמורים יותר שם נגזרו עונשים קלים יותר. עוד נטען כי עברו הפלילי של המערער אינו מכביד וכי העבירה האחרונה נעברה על ידו כ – 4.5 שנים בטרם מתן גזר הדין. באשר לנסיבותיו האישיות, נטען כי המערער נפצע בגבו בתאונת עבודה וכי הוא בא ממשפחה ממצב סוציו-אקונומי קשה ביותר, ונרדפת על רקע סכסוך חמולות. עוד באה הפניה לתצהיר, נספח ה', שם תיאר הסנגור הקודם את השתלשלות המו"מ עם המאשימה מנקודת מבטו של הסנגור הקודם. כן הוגשו מסמכים הנוגעים במערער: תעודת הערכה שהוענקה למערער, מסמך רפואי הנוגע במערער ומסמך המועצה המקומית באשר למצבו של המערער ולמצב משפחתו.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות הערעור. הוגש גיליון הרישום הפלילי של המערער. באשר לשיחות שהתנהלו בין הצדדים בבית משפט קמא נטען כי אלה אינן רלבנטיות, ובכל מקרה, התביעה עתרה לעונש המתאים לנאשם על פי שקול דעתה מקום בו הצדדים אינם מגיעים להסכמה. עונשו של המערער ראוי ובאו לכך נימוקים בגזר דינו של בית משפט קמא. מדובר באירוע חמור, הכולל הימלטות מהמשטרה תוך סיכון המשתמשים בדרך. מכל אלה התבקש לדחות הערעור ואין מקום להתערב בגזר דינו הסביר של בית משפט קמא.

דיון

4.דין הערעור להידחות.

המערער הינו יליד 1986. לזכות המערער עומדת הודאתו במיוחס לו, שהביאה לחיסכון בזמן שיפוטי. מנגד, העבירה שביצע המערער הנה חמורה ובוצעה בנסיבות המסכנות את יתר משתמשי הדרך, תוך הפגנת תעוזה וזלזול בשלטון החוק, ובכלל זה המערער מיאן לעצור כשהורו לו השוטרים, ניסה להימלט מהם והמשיך בנהיגה פרועה. לחובת המערער גם עבר פלילי בעבירות רכוש ומרמה, בגינן נדון לשני עונשי מאסר, שלא היה בהם כדי להרתיעו מלעבור על החוק פעם נוספת ובתעוזה רבה כל כך, כפי שפורט בתמצית לעיל. כפי שציין בית משפט קמא, מעשיו של המערער מצויים ברף החומרה הגבוה של עבירות התעבורה, שכללו עקיפה מימין על שולי הדרך, אי ציות להוראות שוטרים והימלטות תוך נהיגה פרועה וסכנת חיים, תוך העדר מורא מהחוק.

לפיכך, בנסיבות דנן, העונשים שקבע בית משפט קמא סבירים ומקובלים עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בהם.

אשר-על כן, הערעור נדחה.