עפ"ג ואח' 31838-01-16 מחלקה לחקירות שוטרים - מח"ש נ' לוזובסקי

1.משה לוזובסקי (להלן: "המערער") הוא שוטר. בשנת 2013 וסמוך לכך שירת ביס"מ במרחב יפתח בת"א.

בכתב אישום שהוגש נגדו לבית משפט השלום בת"א נטען כי בתאריך 10.5.13 בסמוך לשעה 01:45 הגיע במסגרת תפקידו ביחד עם שוטרים אחרים לגינה ציבורית ביפו. בגינה, כך על-פי כתב האישום, ישבו באותה עת ג' נ' (להלן: "המתלונן") וחבריו כשברשותם בקבוק אלכוהול. המערער נטל את בקבוק האלכוהול, שפך את תוכנו על הרצפה ולאחר חילופי דברים קצרים בינו לבין המתלונן, סטר למתלונן על אוזנו השמאלית. כתוצאה ממעשיו של המערער נגרם למתלונן קרע בעור התוף באוזנו השמאלית. העבירה שיוחסה למערער היא תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה על סעיף 380 לחוק העונשין.

לאחר שמיעת הראיות הורשע המערער בעבירה שיוחסה לו. על המערער הוטלו העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 ₪, פיצוי למתלונן בסך 5,000 ₪ וכן שירות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות.

על פסק הדין מונחים בפנינו שני ערעורים: המערער, מערער על הרשעתו. המדינה מערערת על קולת העונש לשיטתה.

2.הראיות המרכזיות שהיו בפני בית משפט קמא:

א.מטבע הדברים העדות המרכזית שנשמעה בבית המשפט היא עדותו של המתלונן. המתלונן סיפר כי אחד מחבריו פנה אל המערער ושאל אותו מדוע הוא שופך את האלכוהול. הוא, המתלונן, הסתכל על המערער וזה האחרון אמר לו: "מה אתה מסתכל?". על כך השיב המתלונן: "אסור לי להסתכל?". בתגובה היכה אותו המערער כאמור באוזנו השמאלית. הוא סבל מסחרחורת ואמר כי הוא אינו שומע טוב. אחד השוטרים האחרים שהיה במקום (השוטר האתיופי גיורא ארקה) אמר למתלונן לתבוע את המערער.

ב.הראיה המרכזית הנוספת היא ת/4. ת/4 היא תעודה חדר מיון של בית החולים וולפסון בחולון. התעודה היא מיום האירוע 5.10.13 בשעה 02:23. בדיעבד אין מחלוקת על כך כי המתלונן התייצב בבית החולים כ- 45 דקות לאחר האירוע. ב-ת/4 במשבצת בה מפורטים דברי המתלונן נכתב: "חבלה אוזן שמאל מיד פתוחה...". במשבצת הבדיקה הרפואית נרשם: "פרפורציה מרכזית באוזן שמאל עם עדות לשטף דם מסביב. נראה פרפורציה טרייה". המתלונן הופנה לבדיקות נוספות. נותן התעודה ד"ר ספיבק העיד מטעם התביעה ובעדותו אמר כדלקמן: "אני קבעתי שמדובר בחבלה טרייה כי היו עדיין ממצאים של שטף דם. טרייה ז"א מספר דקות עד מספר ימים מהאירוע שהתרחש. מדובר בגרימת קרע על-ידי אירוע טראומתי". חקירתו הנגדית של הרופא היתה קצרה ולקונית ולא הניבה כל ממצא סותר.

ל-ת/4 מצטרף גם ת/1 שמתעד את הבדיקה של המתלונן יומיים לאחר מכן (12.5.13), גם כאן צוין כי: "מדובר בנקב עם מעט דם קרוש סביבו...". הרופא שנתן תעודה זו נחקר ואישר כי מדובר בחבלה שנגרמה מאירוע טראומתי כלשהו. לגבי המועד אמר הרופא, כי אינו יכול לדעת בדיוק מתי זה נגרם, "לא חייב להיות טרי ברמה של יום יומיים, יכול להיות גם שבועות, עד שבועיים קשה לומר" (עמ' 5 לפרוטוקול).

קיים גם תיעוד רפואי נוסף.

ראיה נוספת שתומכת בגרסת המתלונן היא עדות ג'ריס עאזאר (להלן: "עאזאר") שנכח יחד עם המתלונן באותה גינה והעיד על נסיבות תקיפתו של המתלונן.

ג.מטעם ההגנה העיד המערער. לטענת המערער, לא היו דברים מעולם. הוא לא נקט בשום אלימות כלפי המתלונן ומדובר בעלילה. גרסתו הראשונית של המערער היתה כי הוא איננו זוכר כלל את האירוע. בפני המערער הוצג הדו"ח שנכתב על-ידו סמוך לזמן האירוע, ת/9, ואז אישר המערער את עצם קיומו של האירוע. המערער אישר כי הוא נהג בניידת הסוואנה שהגיעה למקום האירוע וכן את שפיכת האלכוהול. עיון ב-ת/9 מצביע על כך כי המערער כתב בזמן אמת, בין היתר, כדלקמן: "...ואמרו שילכו להתלונן עלי על זה ששפכתי להם את האלכוהול ואחד מהם שלבש חולצה מכופתרת וג'ינס כחול צעק שהוא לא שומע כלום באוזן... לציין כי לא היה שימוש בכח ולא נגרם נזק לאדם".

בנוסף למערער העיד מטעם ההגנה גם השוטר גיורא ארקה שהוזכר כבר לעיל. לדבריו, לא ראה את המערער סוטר למתלונן, אחרת היה מדווח על כך למפקדיו. באשר לגרסתו של המתלונן כי הוא יעץ לו להתלונן נגד המערער, לדברי ארקה, אם פונים אליו בתלונה שכזו הוא מציע תמיד להתלונן במח"ש.