עפ"ג 31775-10-14 מדינת ישראל נ' שורצמן(אסיר)

המשיב הועמד בבית משפט קמא לדין בגין עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית – עבירה לפי סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973.

העובדות הקצרות שבכתב האישום מספרות כי בתאריך 29.04.14 החזיק המשיב בתוך תחתוניו ארבע יחידות של סם מסוג קוקאין במשקל כ-1.4 גרם ו-19 יחידות של סם מסוכן מסוג הרואין במשקל כולל של כ-17.5 גרם – סה"כ כ-20 גרם סם משני סוגים.

אנו מסבים כבר בשלב זה את תשומת הלב לאופן ההחזקה – הן העובדה שמדובר בחלוקה למנות והן העובדה שהסם הוסלק בתוך תחתוניו של המשיב, מצביעות על התנהגות של מקצוען בתחום הסמים.

נגד המשיב היה תלוי ועומד מאסר על תנאי של ארבעה חודשים שיופעל אם יעבור המשיב עבירת עוון המנויה בפקודת הסמים המסוכנים.

בית משפט קמא [כב' השופט צ. עוזיאל], קבע כי מתחם הענישה בתיק זה נע בין עשרה לעשרים חודשי מאסר. בהינתן נסיבות העבירה ונתוניו האישיים של המשיב, קבע בית המשפט כי הוא ימוקם בחלק העליון של המתחם והטיל עליו בגין העבירה בה הורשע 16 חודשי מאסר בפועל.

חלקו השני של גזר הדין מתייחס לשאלת הפעלתו של המאסר על תנאי, שהיה, כאמור, תלוי ועומד נגד המשיב.

בית משפט קמא סבר כי אין מקום להפעיל את המאסר על תנאי. לדידו של כב' השופט קמא "אינני סבור כי המאסר המותנה הוא בר-הפעלה...דומני, כי לא ניתן לומר כי כל עבירת הסמים מסוג פשע מהווה עבירה נוספת כאשר התנאי מדבר על עבירת סמים מסוג עוון. בהקשר זה יש להדגיש כי פקודת הסמים המסוכנים כוללת שורה של עבירות מסוג עוון... כך שאין מדובר במקרה בו הוטל התנאי בקשר לעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית ועבירה נוספת היא עבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, כפי שנטען על-ידי התביעה. לפיכך בית משפט קמא נמנע מהטלת מאסר על תנאי והשורה התחתונה היא כי על המשיב לרצות 16 חודשים וכן עונשי מאסר על תנאי לתקופות משתנות בהתאם לעבירות שמדובר בהן".

על גזר דין, על שני חלקיו, מערערת המדינה בפנינו.

באשר למתחם הענישה והעונש שנגזר על המשיב כפועל יוצא מקביעת מתחם זה: לטענת התביעה, שגה בית משפט קמא כאשר קבע את המתחם. המתחם, בהינתן הנסיבות: כמות הסם שמדובר בה, העובדה שהמשיב הסליק את הסם בתחתוניו, חלוקת הסם למנות ונסיבות נוספות מצביעים על כך שהמתחם צריך לנוע בין 12 ל-24 חודשי מאסר.

באשר למיקומו של המשיב בתוך מתחם זה: המדינה מפנה לעניין זה לגיליון הרשעותיו הקודמות של המשיב, שמכיל הרשעות רבות מאוד, חלק לא מבוטל מהן בתחום עבירות הסמים, לעובדה שהמשיב ביצע את העבירות נשוא תיק זה תוך הפרת צו המבחן. בהינתן כל האמור לעיל, סבורה המדינה כי צריך למקם את המשיב ברף העליון של המתחם ולכך היא עותרת.