עפ"ג 27775-01-15
|
עפ"ג בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים פליליים |
27775-01-15
5.5.2015 |
|
בפני השופט: 1. ברלינר 2. אב"ד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המערער:: סאלח אבו חוסיין |
המשיבה:: מדינת ישראל |
| פסק דין | |
|
המערער הורשע בבית משפט קמא על סמך הודייתו בשלוש עבירות: התפרצות למגורים, עבירה לפי סעיף 406ב' לחוק העונשין, גניבה עבירה על סעיף 384 וכן היזק לרכוש במזיד עבירה על סעיף 452. על-פי העובדות המפורטות בכתב האישום, בתאריך 31.3.13 התפרץ המערער לחדר במלון אותו שכר תייר. המערער נכנס לחדר מתוך כוונה לבצע גניבה ובפועל אכן ביצע גניבה ולקח את רכושו של המתלונן: מצלמה, מכשיר טלפון נייד, ציוד אישי ופריטים נוספים, הכל כמפורט בכתב האישום.
בית משפט קמא (כב' השופטת ה' נאור) קיבל באשר למערער תסקיר שירות מבחן ובסופו של יום, הטיל עליו 10 חודשי מאסר. אליבא דבית משפט קמא, המתחם במקרה זה נע בין 8 ל- 20 חודשי מאסר בפועל ובתוך מתחם זה מוקם המערער במרכז כשהתוצאה היא כאמור 10 חודשי מאסר בפועל.
על גזר הדין הערעור בפנינו.
לטענת ב"כ המערער, שגה בית משפט קמא במתחם שקבע ושגה גם בשורה התחתונה, קרי: בתקופת המאסר שהוטלה על המערער. על אלה שם ב"כ המערער את הדגש:
המערער התפרץ לחדר מלון. חדר מלון לענין זה איננו דומה לביתו של אדם. ביתו של אדם הוא מבצרו. לא כך חדרו במלון ויש להבחנה זו "משקל" עונשי. תחושת הבטחון שיש לשוהה בחדר מלון ממילא "פגומה" שכן ידוע לו שאחרים בעלי רשות יכולים להיכנס לחדר במלון בעודו שוהה בו, למשל עובד ניקיון וכיו"ב.
לכן אין לאמץ את המתחם שנקבע בפסיקה לבית מגורים כאשר מדובר בפריצה לבית מלון ושגה בית משפט קמא כאשר לא קיבל הבחנה זו.
בנוסף לכך טוען הסנגור, כי המערער הוא אדם נורמטיבי ביסודו. אכן יש לו הרשעה נוספת, אולם מאז עלה על פסי התנהלות אחרים ולא ביצע עבירות נוספות. מדובר במעין "שיקום עצמי" וגם לכך יש מקום לתת משקל. נכון הוא כי המערער לא נעתר בזמנו להמלצות טיפוליות של שירות המבחן ודחה הצעה בכיוון זה, אולם זאת משום שסבר כי הוא יכול להתמודד עם בעייתו באופן עצמאי.
עוד טוען הסנגור, כי יש מקום להתחשב בתקופת מעצר הבית שהוטלה על המערער בתיק הנוכחי. מדובר בתקופה של כ- 15 חודשים כשלאחר מכן הומר מעצר הבית המלא למעצר חלקי, קרי: מעצר לילי, אולם לאורך אותה תקופה שהה המערער בבית באופן מלא.
לפיכך העתירה היא להעמיד את המאסר והתקופה אותה יוכל המערער לרצות בדרך של עבודות שירות.
המדינה מפנה לאותם נימוקים שעליהם עמד גם בית משפט קמא. המדינה איננה מקבלת את הטיעון באשר להבחנה בין פריצה לבית מגורים לפריצה לבין מלון ותומכת במסקנתו של בית משפט קמא בנושא זה. עוד מפנה המדינה לאמור בתסקיר שירות המבחן. לא ניתן להתייחס למערער כמי שעבר תהליך שיקום או כמי שניתן להתחשב בו בהיבט זה.
שקלנו את טיעוני הצדדים ויש בדעתנו להתערב במידה מצומצמת ביותר בתקופת המאסר שהושתה על המערער מהנימוק שיפורט בהמשך. להלן נתייחס בקצרה לטיעונים בפנינו:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|