עפ"ג 27730-08-14 נאור(אסיר) נ' פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה

1.לאחר שמיעת ראיות הורשע המערער שבפנינו בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום, דהיינו: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (6 עבירות) גניבה בידי מורשה (ריבוי עבירות) וכן השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך – ריבוי עבירות.

2.כתב האישום מתעד מסכת ממושכת של מעשי מרמה כאשר המרמה היא בעלת היבט כפול: הן באשר להתנהלותו של המערער בשוק ניירות הערך, והן כלפי המשקיעים, שישה משקיעים (להלן: "משקיעים/מתלוננים"). המערער היה פעיל בשוק ההון. בתקופה שבין יוני 2007 ליוני 2008 עסק במסחר בניירות ערך באמצעות חשבונות שהיו בשליטתו. החשבונות כללו שני חשבונות שלו, האחד על שם אמו והאחר על שם אמו וסבתו, ובנוסף חשבונותיהם של משקיעים שאותם "גייס" על בסיס היכרות אישית בינו (או בין אשתו) לבינם. מדובר בשישה משקיעים שאפשרו למערער לפעול בחשבונותיהם באמצעות האינטרנט. המערער קיבל מאותם משקיעים שם משתמש וסיסמת גישה לחשבונותיהם ורשאי היה, ובפועל כך נהג, לפעול בחשבונותיהם על-פי החלטותיו בלבד. המערער ניצל את האמון שנתנו בו כל אותם שישה משקיעים כדי לקדם את האינטרסים שלו עצמו תוך השפעה בתרמית על תנודות השער של ניירות הערך שבהם סחר כביכול עבורם. המערער ביצע "עסקאות עצמיות" בין חשבונותיו לחשבונותיהם של המשקיעים. הוא הזרים הוראות מחשבונותיו. במקביל הזרים הוראות נגדיות מחשבונות המשקיעים. כך יצר "עסקאות עצמיות", בדרך כלל בפרקי זמן קצרים במיוחד. המרמה התבטאה, בין היתר, בכך שמכר למשקיעים מניות אותן רכש הוא עצמו, בשערים גבוהים מאלה שבהם נרכשו המניות על-ידו או ממחיר השוק של אותן מניות.

בית משפט קמא הגדיר זאת כביצוע "עסקאות סיבוביות בין חשבונות המשקיעים לחשבונותיו באופן שבו הוא הפיק רווח מובטח לחשבונותיו והפסד מובטח לחשבונות המשקיעים..." (פסקה 1 לגזר הדין). ההגדרה נותנת אכן ביטוי נכון לדרך פעילותו של המערער. כממצא עובדתי נקבע כי המערער ביצע 2300 עסקאות. אנו רואים לציין כי במהלך הדיון היה וויכוח על מספר העסקאות. ההגנה טענה כי מדובר במספר נמוך יותר, גם תוך התייחסות לאותן עסקאות שפורטו על-ידי התביעה. נציין כבר בשלב זה כי אנו מקבלים את הנתון שלפיו ביצע המערער 2300 עסקאות.

עוד קבע בית משפט קמא, כי הרווח שהפיק המערער מהעסקאות הנ"ל הסתכם בעשרות אלפי שקלים: "לכל הפחות מדובר ברווח של עשרות אלפי שקלים גם אם לא ניתן לומר בדיוק כמה עשרות אלפים..." (ר' פסקה 71 להכרעת הדין).

3.בית המשפט קמא קבע מתחם ענישה שנע בין 4 שנות מאסר ל- 7 שנות מאסר וגזר על הנאשם עונש מאסר של 52 חודשים. נגד המערער היה תלוי ועומד מאסר מותנה של 8 חודשים מתיק קודם בגין עבירות דומות, מאסר על תנאי זה הופעל במצטבר באופן שסך הכל על המערער לרצות 60 חודשים לריצוי בפועל. כמו-כן חויב המערער בתשלום קנס בסך של 10,000 ₪ ופיצויים של 10,000 ₪ לכל אחד מהמתלוננים, סה"כ 60,000 ₪.

הערעור שבפנינו נסוב מלכתחילה הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין. במהלך הדיון בפנינו, ובטרם שמענו את טיעוני התביעה ובהמלצתנו, חזר בו המערער מן הערעור על הכרעת הדין ונותרה על הפרק שאלת הענישה בלבד.

גזר הדין של בית משפט קמא

4.על אלה עמד בית המשפט לענין הענישה בתיק זה:

באשר למתחם – בהתאם למתווה בתיקון 113, עמד בית המשפט על הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה ממעשי המערער. באשר לעבירה של גניבה בידי מורשה: מדובר ביחסי אמון מיוחדים שהיו בין המערער לבין המתלוננים בתיק זה. המערער מעל ביחסי אמון אלה ובכך נפגע הערך החברתי שעניינו הגנה על האינטרס הרכושי של בעל הזכות בנכס, ביחד עם ההגנה על יחסי האמון המיוחדים. לענין העבירה של קבלת דבר במרמה: האינטרס שנפגע הוא חופש הרצון וחופש הבחירה של כל המתלוננים. ולענין העבירה של השפעה בדרכי תרמית, הערך המוגן עניינו הבטחת המסחר ההוגן והצורך בהגנה על קיומו של שוק ניירות ערך נקי ממניפולציות.

המערער פגע בערכים מוגנים אלה בצורה משמעותית. מדובר בשישה מתלוננים שונים שבהם פגע באופן ישיר, זאת לצד כלל המשקיעים בבורסה שנפגעו כתוצאה מפעילותו המרמתית וההשפעה על שערי המניות.

הפרמטר הנוסף אליו התייחס בית משפט קמא, אף זאת על-פי מתווה תיקון 113, עניינו הענישה הנוהגת. נקדים מאוחר למוקדם ונציין כי בפנינו שמה הסנגוריה דגש רב על נושא זה, כאשר הטענה היא שמתחם הענישה שנקבע בסופו של יום חורג מכל המתחמים שנקבעו בעבירות דומות, בנסיבות דומות, לאורך הפסיקה כולה.