עפ"ג 25412-03-15 ג'בארין נ' מדינת ישראל

בפני בקשה לעיכוב ביצוע גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופט ד"ר זאיד פלאח, אשר הרשיע את המערער/מבקש בשני כתבי אישום שהדיון בהם אוחד, שעניינם בעבירות מס, וגזר עליו עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן עונש מותנה ועונש כספי. המבקש הגיש ערעור על גזר הדין, וביחד עמו הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצועו של גזר הדין. למען הסדר יצוין כי שמיעת הערעור נקבעה ליום 16.4.15 בפני הרכב. בית המשפט קמא גזר את הדין ביום 1.2.15 ועיכב את ביצוע גזר הדין עד ליום 15.3.15, וביום 12.3.15 הוגש הערעור על גזר הדין ביחד עם בקשה לעיכוב ביצועו של רכיב המאסר אשר נגזר על המבקש.

בבית משפט קמא צירף המבקש שני כתבי אישום. כתב האישום בת"פ 44582-05-12 כלל שני אישומים, כאשר האישום הראשון ייחס למבקש עבירות של השמטת הכנסה מתוך דו"ח שנערך על פי הפקודה, קיום פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה, ערמה ותחבולה. האישום השני מתייחס לנאשם ולחברה שבשליטתו, ומייחס להם עבירות של קיום פנקסי חשבונות כוזבים ושימוש במרמה ותחבולה. כתב אישום זה התייחס לתקופה שבין שנת 2004 עד 2007, כאשר המבקש היה עצמאי ועבד כקבלן לביצוע עבודות בנייה. הכנסותיו בגין השנים הנ"ל היו בסכום של כ-1,830,000 ₪. המבקש לא כלל הכנסות אלו בספרי החשבונות ולא דיווח עליהם בדו"חות שהגיש לפקיד השומה, על אף שמסר חשבוניות ללקוחותיו.

האישום השני התייחס לשנים 2003 עד 2005 וכן שנת 2007, כאשר המבקש והחברה הפיקו חשבוניות בגין הכנסות בסך 1,460,000 ₪. חשבוניות אלה נושאות את שמה של החברה. לא נמסרה הודעה לפקיד השומה על חידוש פעילות החברה ולא הוגשו דו"חות על השנים הנ"ל. סך הכל הושמטו הכנסות בתקופות הנ"ל בסך העולה על 3,000,000 ₪.

בכתב האישום הנוסף, שמספרו 42166-06-11, יוחסו למבקש ולחברה הנ"ל עבירות של אי-הגשת דו"ח מע"מ במועד והוצאות חשבוניות מס מבלי לשלם עליהן את החוב. סך העסקאות אשר לא שולם בגינן מע"מ היה 37,000 ₪ קרן מס. באותו כתב אישום גם אישום נוסף העוסק בהעלמת הכנסות על ידי המבקש בסכום של 700,000 ₪, כאשר המס הנובע בגינו הוא 102,000 ₪.

כאמור, המבקש הורשע. בית המשפט קמא שמע את טענות הצדדים, הביא בחשבון את הודאת הנאשם/מבקש וכן הביא בחשבון נסיבות משפחתיות שיפורטו בהמשך, ובסיכומו של דבר נגזר על המבקש, כאמור לעיל, עונש של 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל ועוד שישה חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי.

המבקש עותר לבית המשפט לעכב את ביצוע רכיב המאסר עד למועד הדיון. טענתו העיקרית היא כי שגה בית המשפט כאשר גזר עליו עונש של מאסר לריצוי בפועל, וזאת עקב נסיבות משפחתיות אשר הובילו, כך לטענתו, לקריסתו הכלכלית ולהסתבכותו בפלילים בעבירות שפורטו לעיל.

יצוין כי הנסיבות המשפחתיות עליהן מבסס המבקש את טענותיו, הן אסון שפקד את המשפחה עת בנו הבכור של המבקש נהרג במהלך מהומות אוקטובר 2000, כאשר נורה למוות, ככל הנראה באש שנורתה על ידי שוטרים. כפי שצוין בטיעון בפני, עד היום לא זוהה הגורם אשר ירה את האש. המבקש טוען כי אירוע זה הוא שגרם לחוסר תפקוד שלו כמנהל בעבודה, וכפועל יוצא מכך נעברו גם העבירות. למעשה, טענתו היא כי בנסיבות אלו היה על בית המשפט לסטות ממתחם העונש שנקבע על ידו, וזאת משיקולי שיקום המתייחסים הן לנאשם/מבקש והן למשפחתו ולחילופין משיקולים שעניינם עשיית צדק עם המערער/נאשם ומשפחתו.

יוער כי בפני לא הועלו טענות במסגרת הטיעון לעניין עיכוב הביצוע, בכל הנוגע לעצם המתחם שקבע בית משפט קמא. טענתו של ב"כ המבקש היא כי בנסיבות אלו יש לעכב את ביצוע רכיב המאסר, תוך שבא כוחו טוען כי הכלל בעבירות מס הוא עיכוב ביצוע.

בטרם אתייחס למכלול הנתונים, ראוי להבהיר את הכללים החלים על הבקשה שבפני.