עפ"ג 24694-05-15

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט שמואל הרבסט) מיום 29.3.15 בת"פ 9715-04-14.

כללי

1.המשיב הורשע על יסוד הודאתו בתיווך בסם מסוכן (2 עבירות). המשיב נדון למאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס וצו מבחן. כמו כן, הופעל עונש מאסר מותנה, בחופף. הערעור מופנה כנגד קולת העונש.

2.ואלה המעשים: ביום 28.10.13 תיווך המשיב בעסקת סם מסוג חשיש, אותו מכר לסוכן משטרתי סמוי בתמורה ל – 1,000 ₪ ודמי תווך בסך 100 ש"ח. כמו כן, ביום 18.11.13 תיווך המשיב בעסקת סם מסוג חשיש, בכך שלקח את הסוכן המשטרתי ישירות לשלושה סוחרים, מאחד מהם רכש הסוכן את הסם בתמורה לסכום של 900 ₪ ושילם 100 ₪ דמי תיווך למשיב.

הערעור – טענות הצדדים

3.ב"כ המערערת טוענת כי העונש שגזר בית משפט קמא אינו הולם את החומרה שיש לייחס לעבירות בהן הורשע המשיב ולהרתעה הנדרשת מביצוען. לעמדתה, נגע הסם הינו "מכת מדינה" ויש לפגוע בכל חוליה מחוליות שרשרת הסם עד למיגורה. המשיב היווה חוליה חשובה בשרשרת זו. כמות הסם שנמכרה וצורת ניהול העסקה מלמדות כי המשיב מורגל ובקיא בשוק הסחר בסמים. בעבירות הסמים יש ליתן משקל בכורה לאינטרס הציבורי שבהרתעת העבריינים על פני נסיבותיהם האישיות. המערערת טוענת למתחם ענישה הנע בין 7 ל – 18 חודשי מאסר בפועל. כמו כן, לשיטתה, שגה בית משפט קמא בקובעו כי המאסר המותנה יופעל בחופף, לאחר שהעדיף את שיקולי שיקומו של המערער. עוד נטען כי כבר בהליך הקודם, בעניינו של המשיב, הלך בית משפט לקראתו. העונש שהוטל עליו עתה אינו הולם את חומרת המעשים. כן נטען כי המאסר המותנה, במקרה זה, הופך לאות מתה, יש לגזור עונש על המשיב באמצע המתחם ולהפעיל את העונש המותנה שהוא חב הפעלה.

ב"כ המשיב, טען, מנגד, כי תיקון 113 לחוק המקרקעין מאפשר לבית משפט לסטות ממתחם הענישה הראוי ומקרה זה הנו מקרה מתאים במיוחד להעדיף שיקום על פני ענישה מחמירה. כן נטען כי המעשים נעברו לפני כשנתיים, לא הוגש כתב אישום בסמוך אלא מספר חודשים לאחר מכן, ובתווך המשיב לא ביצע עבירות נוספות ואף פנה באופן עצמאי להליך שיקום שהסתיים בגמילה מוצלחת, גמילה שעמדה בבסיס המלצת שירות המבחן. המשיב הצדיק האמון שניתן בו עד היום. זהו אינטרס ציבורי מובהק לשמור על המשיב במצבו כיום ואין מקום להרתעה נוספת. וכן, היכרותו של המשיב את סוחרי הסמים נובעת מהעובדה כי באותה תקופה הוא היה בעצמו משתמש בסמים.

תסקיר שירות המבחן

4.מתסקיר שירות המבחן שנערך בעניינו של המערער עולה כי הינו יליד 1990, כבן 25 שנים, רווק, מתגורר בבית הוריו בירושלים, סיים 9 שנות לימוד וכיום הינו אנאלפבית, עבד בעבודות מזדמנות טרם מעצרו. המערער היה מכור לסמים, אך שומר על ניקיון מסמים לאחר שהחל טיפול במסגרת תיק אחר שעניינו סמים מסוכנים ממועד שקודם למועד האירועים בתיק דנן. שירות המבחן העריך כי המשיב הינו בעל מוטיבציה להמשך הטיפול ולהליך המשפטי היתה השפעה מרתיעה עבורו. המשיב הביע חרטה על מעשיו. הוערך כי השתת עונש מאסר בפועל תפגע בשיקומו, ולפיכך, יש להעדיף ריצוי המאסר בעבודות שירות. כמו כן הומלץ על עונש מאסר על תנאי וצו מבחן.