עפ"ג 24637-01-16 מדינת ישראל נ' מסוודה

1.המשיב הורשע בבית משפט קמא בשלוש עבירות של הספקת סם מסוכן (חשיש) ונגזר עליו עונש של חודשיים מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו, לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. בית משפט קמא קבע כי המשיב יתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 17.1.16.

2.המבקשת הגישה ערעור על קולת העונש ועתרה לעיכוב ביצועו של רכיב עבודות השירות שבגזר הדין עד להכרעה בערעור. המשיב מתנגד לבקשה.

3.הצדדים נתבקשו להודיע אם הם מבקשים לקיים דיון בבקשה, או שניתן להכריע בה על יסוד הבקשה והתגובה לה. המבקשת הודיעה כי היא אינה עומדת על קיומו של דיון. מטעם המשיב לא הוגשה כל הודעה.

4.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות. ככלל, הנטייה היא להיעתר לבקשות המדינה לעכב ביצועו של עונש מאסר בעבודות שירות עד להכרעה בערעור, זאת על מנת שלא לפגוע בזכות הערעור של המדינה ולא לכבול את שיקול דעתה של ערכאת הערעור (ע"פ 6889/11 מדינת ישראל נ' עובד, 26.9.11). עם זאת, "קבלת בקשות המדינה לעיכוב ביצוע עבודות שירות... אינה אוטומטית" וקיימים אינטרסים נוגדים העשויים להטות את הכף לכיוון דחיית בקשת המדינה לעיכוב הביצוע (ע"פ 6889/11, שם, ע"פ 1154/07 מדינת ישראל נ' פלוני, 14.2.07). בענייננו, הוגשה בקשת המבקשת בשיהוי ניכר, מבלי שניתן כל הסבר לשיהוי, באופן המטה את הכף לכיוון דחיית הבקשה.

5.ויודגש: בעל דין המבקש מבית המשפט להורות על עיכוב ביצוע עונש חייב לפעול בדחיפות הדרושה על מנת לאפשר לבית המשפט לדון בבקשתו, לאחר שקיבל את עמדת הצד שכנגד, ובטרם הגיע המועד לביצוע העונש שעיכובו מתבקש. דומני שזו גם עמדת המבקשת בכל המתייחס לבקשות לעיכוב ביצוע העונש המוגשות מן הצד השני של המתרס. להגשת בקשה לעיכוב ביצוע עונש ללא שיהוי טעם נוסף, והוא לאפשר לנאשם לדעת מבעוד מועד מתי עליו לרצות את עונשו וכיצד עליו לכלכל ענייניו לקראת ריצוי העונש.

6.לא כך נהגה המבקשת בענייננו. אף שגזר הדין ניתן כבר ביום 29.11.15 ובו נקבע כי המשיב ירצה את עבודות השירות החל מיום 17.1.16 (יום א'), בחרה המבקשת להגיש את בקשתה במהלך יום ה', 14.1.16, מועד שאיננו מאפשר קבלת עמדת הצד שכנגד בטרם הגיע המועד לביצוע עבודות השירות. בשל התנהלותה נתקבלה עמדת המשיב רק לאחר שהמשיב החל בביצוע עבודות השירות, זאת לאחר שהסדיר את ענייניו באופן שיאפשר ריצוי עונשו במועד שנקבע (ס' ב' לתגובת ב"כ המשיב). יצוין כי המבקשת הייתה ערה למשמעות תחילת ביצוע העבודות ואף ציינה בבקשתה כי "משלא החל המשיב בריצוי עונש עבודות השירות שהוטל עליו, הרי שלא יגרם למשיב כל נזק" (ס' 7 לבקשה). אלא שכאמור, התנהלות המבקשת לא אפשרה דיון בבקשה בטרם החל המשיב בריצוי עונשו. המבקשת לא נתנה כל הסבר להגשת הבקשה במועד בו הוגשה, ובנסיבות אלה, ומבלי לנקוט עמדה לגוף הערעור שהוגש, איני רואה להיעתר לבקשה.

מזכירות בית המשפט תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י' שבט תשע"ו, 20 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.