עפ"ג 24376-07-14 עמר נ' מדינת ישראל

1.המערער הורשע בבית משפט קמא על סמך הודייתו בעבירה של גידול וייצור של סמים מסוכנים, עבירה על סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, החזקה ושימוש בסם שלא לצריכה עצמית, עבירה על סעיף 7(א) + 7(ג) רישא לפקודת הסמים וכן החזקת כלים להכנת סם שלא לצריכה עצמית.

כתב האישום מתעד את קיומה של מעבדת סמים משוכללת שאותה החזיק המערער בשני מקומות: האחד בדירתו והשני על גג הבית. נקדים ונאמר כי הוצגו בפנינו התמונות שהנציחו את מעבדת הסמים וכדרכן של תמונות הן מספרות את הסיפור טוב יותר מאשר המילים שנכתבו בכתב האישום, ובדיעבד בגזר הדין. מדובר במעבדת סמים משוכללת, מצוידת כדבעי המעידה על עיסוק מסחרי ומקצועי בגידול הסם. רק כדי לסבר את האוזן נציין שבין היתר החזיק המערער משקל אלקטרוני שנועד, לפי גרסתו שלו, לצורך שקילת הדשנים לגידול הסם, דוודים, מפוח, כבלים חשמליים, טרמוסטטים, הוא שאמרנו כל הציוד הנחוץ לעיסוק מקצועי.

2.כאמור, המערער הודה בעבירות שיוחסו לו ובית המשפט קיבל לגביו תסקיר. בדיעבד יש בפנינו גם חוו"ד של האגף לשירותים חברתיים בעיריית ת"א יפו, שם השתלב המערער ביחידה לטיפול בנפגעי סמים. בסופו של יום, הטיל עליו בית משפט קמא (כב' השופט ע' דרויאן) את העונשים הבאים:

א.8 חודשי מאסר בפועל שמהם ינוכו ימי המעצר.

ב.6 חודשי מאסר על תנאי באשר לעבירת סמים מסוג פשע ו- 3 חודשי מאסר על תנאי באשר לעבירת סמים מסוג עוון.

כמו-כן הוטל עליו קנס בסך 3,000 ₪ ופסילה על תנאי מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה בת שנה אחת למשך שנתיים מיום שחרורו.

עוד הורה בית משפט קמא לחלט את הרכוש שנתפס אצל המערער, זאת לאחר שהוכרז כסוחר סמים. הרכוש כלל מחשב, אופנוע, קסדות, מכשירי טלפון, כונן מחשב וכן כסף מזומן בסך 1,500 אירו ו- 1,650 דולר ו- 45,600 ₪.

על גזר הדין על כל חלקיו, הן התוצאה העונשית והן החלטת החילוט, הערעור שבפנינו.

3.באשר לגזר הדין – עיקר השגותיו של הסנגור מתמקדות בתהליך השיקום שעבר המערער. לטענת הסנגור, מדובר בתהליך שיקום יוצא דופן. המערער נרתם לתהליך טיפולי שמוצא את ביטויו בעיקר בחווה"ד של היחידה לטיפול בנפגעי סמים שהוזכרה כבר לעיל. המערער מתמיד בטיפול זה כפי שעולה מהמכתב העדכני שהוגש לעיוננו, הוא משתתף בעקביות וברצינות לכל אורך התקופה החל מ- 15.1.14 ועד היום בכל המפגשים, ובכל קבוצות הטיפול. ההתרשמות של המטפלים בו היא, כי הטיפול מקרין על כל חייו ונושא פרי. המערער עתיד להתחיל בקרוב טיפול בקבוצה טיפולית נוספת כשהעתירה היא כמובן לאפשר לו למצות את הטיפול גם בקבוצה זו. עוד טוען הסנגור, כי בהתייחס למתחמי ענישה בתיקים דומים, בית משפט קמא החמיר עם המערער כאשר קבע מתחם ענישה הנע בין 8 חודשים ברף התחתון ועד 20 חודשים ברף העליון.

4.באשר לחילוט, לטענת הסנגור, שגה בית משפט קמא כאשר הכריז על המערער מלכתחילה כסוחר סמים, שכן לא היו ראיות לכך שהסמים נועדו להפצה ושגה בדיעבד כאשר הורה על חילוט הרכוש. המערער הסביר את מימון הרכוש. היתה התייחסות ספציפית למקור הכסף, הן זה שנתפס והן זה ששימש לקניית הרכוש שמדובר בו. הנטל המוטל על המערער להוכיח את מקורו של הרכוש אינו ברמה של מעבר לספק סביר, אלא רק ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות, ובנטל זה עמד המערער.

שקלנו את טיעוני הסנגור ולא מצאנו לנכון להתערב בענישה.