עפ"ג 2233-05-15 תום חן (אסיר) נ' מדינת ישראל

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט אביטל חן) מיום 22.3.15 בחמישה תיקים שנדונו במאוחד: 21025-02-13, 21698-11-12, 5591-12-12, 10387-08-13, 22962-08-14.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בחמישה כתבי אישום בעבירות הבאות: החזקת אגרופן, גניבה, תקיפה ע"י שניים, קשירת קשר לביצוע עוון וגניבה, התפרצות, גניבה, ניסיון גניבת רכב והונאה בכרטיס חיוב. ואלה המעשים: המערער פרץ עם שניים אחרים לבית וגנב רכוש ומפתחות רכב, עימם, לאחר מכן, ניסה לגנוב את הרכב; באמצעות שני כרטיסי אשראי שגנב המערער באותה התפרצות, ביצע המערער 20 עבירות הונאה בכרטיס אשראי, ובכלל זה רכש ביחד עם אחרים פרטי לבוש שונים, שילם עבור ארוחה במסעדה ורכש מוצרים שונים בחנות מיני מרקט; המערער החזיק אגרופן בעת שישב עם קטין ברכבו; המערער גנב בקבוק וודקה מחנות; המערער קשר קשר עם אחר לגניבת 4 בקבוקי ויסקי; המערער, ביחד עם קטין תקף קטין אחר. בגין מעשים אלה נדון המערער לעונש מאסר בפועל לתקופה של 23 חודשים, שני מאסרים על תנאי ופיצוי למתלונן. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

הערעור – טענות הצדדים

2.ב"כ המערער טוען כי המערער הינו "בגיר צעיר", ויש להתחשב בכך שביצע את המעשים על רקע חוסר בגרות והפעלת שיקול דעת מוטעה נוכח גילו הצעיר בזמנים הרלבנטיים. הודגש כי מדובר במאסרו הראשון של המערער והנזקים הצפויים למערער הינם משמעותיים. כמו כן, הודגש כי המערער קיבל אחריות על מעשיו, ביצע צירוף תיקים, הודה במיוחס לו והביע חרטה. עוד נטען כי יש להתחשב בנסיבות חייו של המערער, ובסיכויי השיקום שלו. באה הפנייה לפסיקה התומכת בנימוקים הנטענים ולמכתבו של המערער בדבר חרטה.

3.מנגד, טענה המשיבה כי אין מקום שערכאת הערעור תתערב בגזר הדין, שכן מדובר בעונש סביר. מדובר במערער שביצע מקצת העבירות שעה שהיו תלויים נגדו הליכים משפטיים. מדובר בהחמרת המעשים משלב לשלב ובאה הפנייה לתסקירים בהם, בתחילה, הכחיש המערער את ביצוע העבירות.