עפ"ג 21263-06-15 דר(אסיר) נ' מדינת ישראל

א.בפנינו ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בקריות (כבוד השופט יוסי טורס) מיום 29.4.15 בת"פ 66921-09-14, לפיו נדון המערער בגין הרשעתו בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק לרכוש במזיד לתקופה כוללת של 21 חודשי מאסר בפועל ובנוסף גם מאסר על תנאי ופיצויים למתלוננים.

ב.העובדות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

כנגד המערער, יליד שנת 1979 הוגש כתב אישום בו נטען כדלקמן:

שני המתלוננים, שהם אנשים מבוגרים, הינם הוריה של מכרתו של המערער ובמועד הרלוונטי לכתב האישום לן המערער בדירתה של הבת. שני המתלוננים הגיעו ארצה כתיירים לשהות קצרה כדי להתארח אצל בתם.

בתאריך 24.9.14, כשריח אלכוהול נודף מפיו, תקף המערער בדירה את שני המתלוננים בכך שהכה את המתלונן מכות אגרוף בגופו כך שזה נפל על גבי הספה וכן היכה את המתלוננת באופן שהטיח בגופה מכות אגרוף ואף היא נפלה ארצה.

כמו כן, השליך המערער לעבר חלון הדירה אבן כך שחלון הדירה העשוי זכוכית התנפץ ובכך גרם המערער היזק במזיד ושלא כדין לרכוש.

כתוצאה מן המתואר, נגרמו למתלוננים חבלות של ממש, דהיינו, סימן כחול מתחת לעין ימין, סימן כחול בסנטר, וכן המטומה במותן ימין בגופו של המתלונן ואילו בגופה של המתלוננת היו סימן כחול ונפיחות בלסת שמאל.

ג.במקור הוגש כתב האישום כנגד המערער בעבירה של תקיפת זקן הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 368ו(א) של חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), היזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 של חוק העונשין, והעלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 של חוק העונשין, וזאת בגין התבטאותו של המערער לאחר האירוע משהגיעו שוטרים למקום, ואולם המערער הורשע לאחר שמיעת הראיות בשתי עבירות והן: תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי סעיף 380 של חוק העונשין, והיזק לרכוש במזיד לפי סעיף 452 של חוק העונשין, ולכן אלה בלבד הינן העבירות הרלוונטיות לענייננו.

ד.בפני בית משפט קמא טענה ב"כ המדינה, כי יש ליתן את הדעת לכך שמעשיו של המערער כוונו כלפי אנשים מבוגרים, הגם שבסופו של יום המערער לא הורשע בעבירה של "תקיפת זקן". מעשיו של המערער, כך טען ב"כ המדינה, פגעו בערכים המוגנים של שלמות גופו ובטחונו של הפרט, לרבות הגנה על החלשים שבחברה.

המערער בחר לנהל את התיק דבר שחייב את המתלוננים להעיד, ובנוסף נטען, כי המעשים גרמו למתלוננים חבלות של ממש כמתואר בתמונות, וכפי שניתן היה להבחין שעה שהמתלוננים העידו בעדות מוקדמת בפני בית משפט קמא.