עפ"ג 20738-08-14 מדינת ישראל נ' אבו חאטום(אסיר)

רקע עובדתי

1.ערעור המדינה על קולת העונש שבגזר דינו מיום 2/7/14 של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הבכירה יעל אבירם) בת"פ 9105-04-14 (להלן "התיק המוביל") ובת"פ 2582-05-14 (להלן "התיק המצורף").

2.עניינו של פסק דין זה הוא העונש שיש להטיל על המשיב בגין שתי עבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב לפי סעיף 413ו סיפא לחוק העונשין התשל"ז (להלן "חוק העונשין") ובעבירה של גניבה מרכב לפי סעיף 413ד(א) לחוק העונשין. המשיב שלפנינו הודה בבית משפט קמא בכתב האישום שבתיק המוביל וכן ביקש לצרף את תיק 2582-05-14 והודה בעובדות שבכתב האישום שם. המשיב הורשע ודינו נגזר בגזר הדין העומד לבחינתנו.

3.העובדות בכתב האישום המוביל היו, בתמציתן, אלו: ביום 2/4/14 בשעות הצהרים, פרץ המשיב לרכב חונה ברחוב, בכך שהשליך אבן, ניפץ את שמשת הרכב האחורית ימנית, השחיל בפתח שנוצר את פלג גופו העליון וגנב מהרכב תיק שהכיל מגבת ומסמכים אישיים ומעיל של בעלת הרכב.

העובדות בכתב האישום המצורף היו אלו: ביום 28/4/14, כשלושה שבועות לאחר הפריצה שתוארה בכתב האישום בתיק המוביל, פרץ המשיב, בשעות הבוקר, לרכב נוסף, שחנה ברחוב באותה שיטה של ניפוץ החלון והחדרת גופו פנימה. עוברי אורח הבריחו אותו, והוא נמלט מבלי שנטל מהחפצים שהיו ברכב.

גזר דינו של בית משפט קמא

4.בית משפט קמא גזר על המשיב עונש של שלושה חודשי מאסר בתיק המוביל וארבעה חודשי מאסר בתיק המצורף – עונשי המאסר בפועל לריצוי במצטבר וסה"כ שבעה חודשי מאסר. כן גזר בית משפט קמא מאסר על תנאי של שמונה חודשים, והתנאי היה שהמשיב ירצה עונש זה אם תוך שנתיים מיום שחרורו ממאסרו בגין התיק שלפניו, יעבור כל עבירה כלפי הרכוש מסוג פשע ויורשע בגינה. עוד גזר בית משפט קמא שעל המשיב לחתום על התחייבות בסכום של 4,000 ₪ להמנע מלעבור, תוך שנתיים מיום שחורו, על החיקוק לפיו הורשע.

5.בית משפט קמא עמד על החומרה שבעבירות בהן הורשע המשיב, שהן "קשות במובנים שונים – לחברה בכלל ולקורבנות הספציפים בפרט" אולם הדגיש, כמצוות ההלכה הנוהגת, כי יש להתחשב בנסיבות הנאשם על פי העקרון שהענישה היא אינדיבידואלית.

6.בגזר דינו המפורט פירט בית משפט קמא את נסיבותיו האישיות של המשיב: הוא כבן 55 שנים, לחובתו מספר הרשעות קודמות בעיקר בעבירות סמים ובעבירות רכוש מסוג אלו עליהן הורשע בתיקים שעמדו לפניו. בית משפט קמא התחשב לקולה בכך שהמשיב הודה בביצוע העבירות בפתיחת משפטו וניתן להבין כי הוא שיתף פעולה והתחרט על מעשיו; המשיב ביצע את העבירה בתיק המצורף בהפרש זמנים קטן, כאשר הפריצות היו לאור היום והן נמצאות ברף הנמוך של עבירות ההתפרצות לרכב; המשיב מכור לסמים, מנהל אורח חיים הישרדותי, וביצוע מזדמן זה אופייני לנרקומנים; זהו ביצוע "שאינו מתוחכם" אלא ניצול הזדמנות מזדמנות ואף הרכוש שנגנב לא היה בעל ערך רב.

7.בית משפט קמא בדק פסיקה נרחבת לאורך תקופה של כ-10 שנים, בעיקר בעבירות רכוש מסוג פשע של פריצה לדירות מגורים, שהן עבירות חמורות מאלו של פריצה לרכב והגיע למסקנה, כי בעבירות בהן הורשע המשיב, מתחם הענישה נע בין מספר עונש מותנה משמעותי לבין מספר חודשי מטאסר.

בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המשיב ובכך שהעבירות אותן ביצע נמצאות ברף הנמוך של העבירות בהן עסקינן, הגיע בית משפט קמא למסקנה כי יש בנסיבות אלו ".. כדי להסיט את טווח הענישה מן הרף העליון לכיוון חלוק הנמוך עד אמצעו". בהתאם גזר את עונשו של המשיב, כפי שנכתב לעיל.