עפ"ג 18129-06-15

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט איתן קורנהאוזר) מיום 28.4.15 בת"פ 2301-05-12.

כללי

1.המערער הורשע על יסוד הודאתו בפציעה כשהעבריין מזויין, והושת עליו עונש מאסר בפועל לתקופה של שישה חודשים ומאסר על תנאי. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

2.ואלה המעשים: בערבו של יום 24.5.11, במהלך שיחה בין הנאשם למתלונן בחנות בכפר עזריה, קם לפתע הנאשם ודקר את המתלונן פעמיים באמצעות סכין בחזהו וברגלו השמאלית. הנאשם לא ידע ליתן הסבר למעשיו.

הערעור – טענות הצדדים

3.ב"כ המערער טוען כי העונש שנגזר על המערער מחמיר יתר על המידה עם המערער ואינו מתאים למצבו הנפשי של המערער. לעמדת ב"כ המערער, יש לקבוע כי עונש המאסר שהוטל על המערער ירוצה בעבודות שירות, כפי שהמליץ שירות המבחן וכעולה מחוות הדעת הפסיכיאטרית שהוגשה מטעם המערער. הודגש עברו הפלילי הנקי של המערער, וכי הוא שילם סכום של 100,000 ₪ במסגרת סולחה שנערכה בין המשפחות. כמו כן, נטען כי יש להתחשב לקולה בכך שהעבירה בוצעה כארבע שנים לפני שניתן גזר הדין.

הודגש עוד כי אין חולק על כך שהמערער סובל מבעיות נפשיות. הוסכם כי על המערער ייגזרו שישה חודשי מאסר, כאשר המאשימה תטען לריצויים בפועל והמערער יטען לריצויים בעבודות שירות. נטען כי המקרה עליו נסמך בית משפט קמא לא עסק בנאשם שיש לו בעיות נפשיות.

ב"כ המשיבה לא חלקה על כך שהמערער סבל מבעיות נפשיות, אך נקבע כי הוא כשיר לעמוד לדין, וגם אם מדובר ב"עניין גבולי" כטענת הסנגור, אין בכך להוות בסיס לערעור ומצבו של המערער הובא בשיקולי הענישה. בית משפט קמא התייחס לחומרת האירוע ולשימוש בסכין, לענישה הנוהגת ואז לאירוע עצמו. גם במסמכים שצורפו להודעת הערעור ושלא הונחו לפני בית משפט קמא, צוין כי אין הפרעות במחשבה או בתפיסה או עדות לפסיכופתולוגיה וכי הרקע לסכסוך הוא עסקי. הודגש כי מדובר בהסדר מקל ובית משפט קמא התייחס לכלל השיקולים, ועל כן יש לדחות הערעור.