מדינת ישראל נ' מצלאוי

פתח דבר

1.המשיב הורשע על פי הודאתו בת"פ 26739-09-12, ת"פ 61038-01-14, ת"פ 51945-07-13 ות"פ 26746-11-15 (בית משפט השלום בפתח תקווה) באי הגשת 30 דוחות תקופתיים במועד, בניגוד לסעיף 117(א)(6) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"), ובקשר עם סעיף 67 ולתקנה 20 לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו-1976 (להלן: "עבירות המע"מ") וב-9 עבירות של אי תשלום מס שנוכה, בניגוד לסעיף 219 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), בקשר עם סעיפים 117, 222, ו-224 לפקודה, וסעיף 47 לחוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (להלן: "עבירות מס ההכנסה").

2.על המשיב הוטלו 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירות לפי חוק מס ערך מוסף או פקודת מס הכנסה וקנס בסך 75,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו.

3.המדינה מערערת על קולת העונש שהוטל על המשיב.

עיקר העובדות

4.בהתאם לעובדות כתב האישום בהתייחס לעבירות המע"מ, המשיב שימש במועדים הרלוונטיים לכתב האישום כמנהלן הפעיל של הנאשמות 1-3, חברות העוסקות בניהול מסעדות.

במסגרת תפקידו כמנהל החברות המשיב לא הגיש במועד 30 דוחות תקופתיים למע"מ לשנים 2012-2013, מתוכם 16 דוחות הוגשו באיחור, 12 דוחות נוספים טרם הוגשו, ושני דוחות הוגשו ללא תשלום המס הנובע מהם.

לו היו מוגשים הדוחות במועד והיו מוכרות התשומות, הייתה קרן המס נטו עומדת על סכום של 1,366,671 ₪.

5.על פי עובדות כתב האישום בהתייחס לעבירות מס ההכנסה, המשיב ונאשמת 1, חברה בה שימש כמנהל כאמור, לא העבירו מס שנוכה במקור בסך של 166,242 ₪.

גזר הדין של בית משפט קמא

6.הערך החברתי המרכזי שנפגע כתוצאה ממעשי המשיב הוא עקרון השוויון בנטל המס וכן נפגעה מערכת גביית המיסים של המדינה.

7.יש לראות בעבירות המיוחסות למשיב וליתר הנאשמים בשני כתבי האישום אירועים נפרדים, כאשר כל אחד מהאישומים בעבירות המע"מ מהווה אירוע נפרד, כך שמתחם העונש ההולם ייקבע בנפרד לכל אירוע. לאחר מכן, בשל העובדה שמדובר בעבירות שבוצעו באותה תקופה ובגין אותו משבר כלכלי שפקד את המשיב ויתר הנאשמים, ולאור העובדה שהדיון התנהל במאוחד, קבע בית המשפט קמא כי ייגזר עונש כולל לכלל האירועים.

8.בכל הנוגע לקביעת מתחם העונש ההולם בעבירות המע"מ, מידת הפגיעה בערכים המוגנים בנסיבות העניין היא בינונית.

אמנם מדובר ב-30 דוחות שלא הוגשו במועד, אולם 16 דוחות מתוכם הוגשו באיחור ושולמו (המחדל הוסר לאחר הגשת כתב האישום הראשון, ועל כן תוקן כתב האישום בהתאם) - כך שבהקשר זה הפגיעה היא נמוכה יחסית.

עיקר הפגיעה נובע, אפוא, מגובה המס שלא שולם - למעלה ממיליון שקלים שנגרעו מקופת הציבור.