עפ"ג 15799-05-15, 16604-05-15 מחאגנה נ' מדינת ישראל

שני ערעורים על גזר דינו המשלים של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת ח' לומפ) מיום 26.3.15 בת"פ 5425/08.

כללי

1.המערער הורשע בהסתה לגזענות לפי סעיף 144 ב(א) לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "החוק"), ובהסתה לאלימות לפי סעיף 144 ד 2 (א) לחוק והושתו עליו 11 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי. שני הערעורים מופנים כנגד העונש שהוטל על המערער. לטענת המערער, מדובר בעונש מחמיר שאינו עומד בקנה המידה העונשי שנקבע במקרים אחרים, ולטענת המדינה, נוכח הנסיבות ונוכח חומרת הדברים שנאמרו – העונש שהוטל על המערער מקל מדי.

2.ואלה המעשים: המערער, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, הגיע ביום שישי, ה-16.2.07, בסמוך לשעה 10:00, לשכונת ואדי ג'וז בירושלים. באותה עת היה קיים בעניינו צו שיפוטי האוסר עליו להימצא בתחומי העיר העתיקה או במרחק 150 מ' ממנה כאשר הוראות המשטרה הגבילו כניסת מתפללים להר הבית. המערער נשא שם דברי הסתה לגזענות ודברי הסתה לאלימות באמצעות מערכת רמקולים באוזני כאלף אנשים שהתכנסו במקום, וכן באוזני אמצעי תקשורת רבים שנכחו במקום. במהלך הנאום נשא המערער, בין היתר, את הדברים הבאים:

"עכשיו אנחנו בשטח הזה, המבורך, הצלול ובעל הברכה הטהורה, אילולא ההפרעות והשיבושים, שפקדו אותנו על ידי הכיבוש הישראלי, שיסולק בעזרת השם, כפי שסולקו אחרים כמותו בעבר".

"אחרי פשע מחנה רפיח אומרים לך הממסד הישראלי רוצה לבנות בית מקדש שישמש כבית תפילות למען אלוהים. כמה שהוא חצוף וכמה שהוא שקרן, מי שרוצה לבנות בית למען האלוהים לא ייתכן שהוא יבנה בית למען אלוהים כשדמנו עודו על בגדיו, ודמנו עודו על דלתותיו, ודמנו במזונו, ודמנו במשקהו, ודמנו עובר מגנרל טרוריסטי אל גנרל טרוריסטי אחר".

"ככה אנחנו ממשיכים בדרכנו ולא חוששים אלא מפני אלוהים ישתבח שמו. לא חוששים אלא מפני האלוהים. בגלל זה אני אומר, אלה שחושבים שהם בעלי היסטוריה מדממת בעלי גנרלי הרג וטבחים, אלה אם הם חושבים שעל ידי הסתה נגדנו בערוץ אחד, ובערוץ שניים או שתיים, אלא שחשבו שהם מסיתים נגדנו בערוץ עשר וגלי צה"ל, אנו לא חוששים אלא מפני אלוהים. הרגעים הכי יפים בגורל שלנו זה כשנפגוש את אלוהים כשאהידים בשטחו של מסגד אל אקצא".

"בגלל זה אני אומר את זה באופן ברור ובלי היסוסים: אתם שמסיתים נגדנו, אל תתנו לדרגות שמונחות על כתפיכם לפתות אתכם. הדרגות האלה והכוכבים שמונחים על כתפיכם נעשו מהגולגלות של השאהידים שלנו. אלה הם דרגות בושה ולא דרגות פאר. אלה הם דרגות חרפה ולא דרגות כבוד. אני מתפלא מכם. מי מביניכם שהורג יותר מאיתנו, מקבל קידום לדרגות יותר גבוהות,.

"כשאנו כאן מתכוננים לתפילה במתחם של מסגד "אל אקצה" המבורך. פה יוסרו כל ענני הקיפוח משמי ירושלים הקדושה. באותו יום יטוהרו כל רחובות ירושלים הקדושה מדמם של החפים מפשע אשר התירו את דמם והוציאו את נשמתם חיילי הכיבוש הישראלי, אשר כובשים את מסגד "אל אקצה" המבורך. ואכן כן, אז יפרחו שקדיות ירושלים מחדש, ועלי עצי הזית יהיו ירוקים מחדש, והכבוד יוחזר אל כנסיית הקבר, והכבוד יוחזר לכל המסגדים והכנסיות. ולא רק זה, הרי אנו לא זדונים ולא נהיה זדונים, ואנו נשמור גם על כבוד בתי הכנסת של היהודים. אנו לא אומה שמבססת על ערכי הקנאה.אנו איננו אומה שמתבססת על נקמה אנו לא הרשנו אף פעם לעצמנו, ותקשיבו טוב, אנו אף פעם לא הרשנו לעצמנו ללוש את הלחם של ארוחת שבירת הצום בחודש רמדאן המבורך בדמם של הילדים. ואם מי שרוצה הסבר יותר מורחב אז שישאל מה קורה לחלק מהילדים של אירופה, אשר דמם היה מתערבב בבצק של הלחם הקדוש. אלוהים גדול, האם זו דת? ככה אלוהים רוצה? אלוהים עוד יתמודד איתכם על מה שאתם עושים..."

"אנו לא לבד במאבק הזה. יתכן שיבואו אלי ויגידו לי אתה מסית. הם רוצים להרוס לנו את ה"אקצא" ובאים ואומרים לי אתה מסית. אז, אחים שלי, אני אומר לכם כן, ואנו אומר שאנו לא לבד במאבק הזה. וברצוני להגיד לכל אדם שפוי. אני רוצה להגיד את זה לכל אדם שפוי, שהקרב שפתחו בו כוחות הכיבוש הישראלי נגד ירושלים הקדושה ונגד מסגד "אל אקצא" המבורך לא נסגר עד עכשיו. אכן כן מראות המערכה הזו התחילו רשמית בשנת 1948 לספירה. מאז השנה הזו ממשיך הממסד הישראלי במלחמתו נגד ירושלים הקדושה ומסגד "אל אקצא" המבורך. בשנים ההם שעברו התרחש שם מראה מדמם, וזה היה בשנת 1967 לספירה הייתה שם מערכה שעדיין ממשיך אותה המוסד הכיבוש הישראלי, אשר כובש את ירושלים הקדושה ומסגד "אל אקצא" המבורך. הוא עדין ממשיך את הקרב. הקרב עודו מתמשך... אך אנו מדגישים שאנו לא לבד בקרב הזה, בעזרת השם. אנו מבקשים מכל מוסלמי וערבי בהווה האסלאמי והערבי, באם היה שופט או מדען או מפלגה או מוסד ציבורי או פלגים או עמים. אנו חומדים מהם עכשיו, שעכשיו באה חובתם לסייע לעם הפלסטיני. עכשיו באה חובתם להוציא לדרך איתיפאדה אסלאמית ערביה מהאוקיינוס לאוקיינוס, כתמיכה בירושלים הקדושה ומסגד "אל אקצא" המבורך".

3.מלכתחילה הורשע המערער בבית משפט קמא אך בעבירת הסתה לאלימות, והושתו עליו 8 חודשי מאסר בפועל. ערעור המדינה על זיכויו מעבירת הסתה לגזענות התקבל, התיק הוחזר לבית משפט השלום והוטלו על המערער 11 חודשי מאסר בפועל בשל הרשעתו הכוללת.

הערעור – טענות הצדדים