דחית ערעור על עונש תוך התיחסות לשיקולי שיקום

השופטת ב' טאובר:

הערעור בתמצית

1.בפנינו ערעור הנאשם (להלן: "המערער") על גזר דינו של בית המשפט השלום בחיפה (כבוד השופט ערן קוטון), שניתן ביום 12/01/15 במסגרת ת"פ 3542-07-14

2.בית משפט קמא הרשיע את המערער על פי הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירה של איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, (להלן: "חוק העונשין"), ובעבירה של תקיפה חבלנית לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

בעקבות הרשעתו, גזר בית משפט קמא על המערער את העונשים הבאים: ארבעה עשר (14) חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי המעצר מיום 01/07/14; עשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום השחרור והתנאי הוא, כי לא יעבור המערער בתקופת התנאי עבירת אלימות מסוג פשע; וחמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום השחרור והתנאי הוא, כי לא יעבור המערער עבירת אלימות מסוג עוון, לרבות איומים ולמעט עבירה של תגרה לפי סעיף 191 לחוק העונשין.

הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

כתב האישום המתוקן והכרעת הדין

3.ביום 17/12/14, לאחר תחילת שמיעת ההוכחות, חזר בו הנאשם מכפירתו והצדדים הודיעו, כי הגיעו להסדר טיעון, במסגרתו הוגש כתב אישום מתוקן שהמערער הודה בעובדותיו.

4.מעובדות כתב האישום המתוקן עולה, כי הגב' ש' י' (להלן: "המתלוננת"), החלה לנהל קשר זוגי עם המערער לאחר פטירת בעלה שהיה אחיו של המערער, כאשר בשלב מסוים של הקשר עברו המתלוננת והמערער להתגורר יחדיו בדירה, (להלן: "הדירה").