עפ"ג 12875-11-14 אברהם(עציר) נ' מדינת ישראל

לאחר שמיעת ראיות הורשע המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום: גניבת רכב, החזקת נכס חשוד כגנוב וכן החזקת כלי פריצה לרכב. על המערער הושתו העונשים הבאים: מאסר של 14 חודשים, מתוכם 7 חודשים בפועל ו- 7 חודשים על תנאי.

נגד המערער היו תלויים ועומדים שני מאסרים על תנאי, האחד בן 20 חודשים והשני בן 6 חודשים. בית משפט קמא קבע כי שני המאסרים על תנאי ירוצו בחופף זה לזה. עוד קבע בית משפט קמא כי המאסר בפועל בתיק הנוכחי ירוצה אף הוא בחופף למאסר על תנאי הארוך מבין השניים שהופעל, כך שסה"כ על המערער לרצות 20 חודשי מאסר.

על פסק הדין, על שני נדבכיו, הכרעת הדין וגזר הדין, הערעור בפנינו.

אלה העובדות הרלוונטיות:

בתאריך 11.2.09 נתפס המערער כשהוא רוכב על אופנוע. המערער היה הנהג באופנוע, מאחוריו ישב מי שהיה נאשם מס' 1 בתיק זה, יוסף אריש (להלן: "אריש"). האופנוע עליו רכבו השניים נגנב כיומיים וחצי לפני כן בתאריך 9.2.09 מהמקום בו חנה בת"א. כאשר נתפסו המערער ונאשם 1 היו ברכב פטיש המשמש כלי פריצה וכן תיק ובו פטיש המשמש לניפוץ שמשות של זכוכית מחוסמת כדוגמת זו המותקנת בכלי רכב. ברשות המערער וחברו נתפסו קסדות. גם לגבי הקסדות נטען כי יש חשד שהן גנובות.

התשתית הראייתית שהוליכה את בית משפט קמא למסקנה כי המערער עבר את העבירות המיוחסות לו היתה כדלקמן:

• בית המשפט קיבל את עדותו של איש המשטרה שעצר את המערערים ולפיה, הבחין בשני הנאשמים כאשר המערער נוהג ברכב ואריש יושב מאחוריו.