עפ"ג 12018-10-14 אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין - חקירות מרכז מדור תביעות נ' איזנברג

לפנינו ערעור המדינה על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת אליאנא דניאלי) מיום 03/09/14 בת"פ 59579-01-14, במסגרתו הורשע המשיב על סמך הודאתו בשתי עבירות של אי הגשת דין וחשבון במועד לפי סעיף 216(4) בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ביחד עם סעיפים 117 ו – 224א בפקודה.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, בהן הודה המשיב, בתקופה הרלוונטית לאישום היה המשיב מנהלה הפעיל של חברה פרטית - דורסט תעשיות ריהוט 1986 בע"מ - אשר עסקה ביצוא יבוא ויצור של רהיטים (להלן: "החברה"). בשנות המס 2007-2008 המשיב נמנע מלהגיש לפקיד השומה דו"חות על הכנסותיה של החברה במועד וזאת ללא סיבה מספקת. מחזור העסקאות בשנים אלה היה לכל הפחות 4,826,860 ₪ בשנת המס 2007, ו- 3,476,065 ₪ בשנת המס 2008.

על המשיב נגזרו 12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שלא יעבור עבירה שבה הורשע או כל עבירה בניגוד לפקודת מס הכנסה; קנס בסך 6,000 ₪ או 60 ימי מאסר תמורתו; התחייבות בגובה 10,000 ₪ למשך שנתיים, לבל יעבור עבירה שבה הורשע.

הערעור מופנה כנגד קולת העונש.

גזר הדין של בית משפט קמא

בגזר הדין, אשר ניתן ביום 03/09/14, סקר בית משפט קמא את טענות הצדדים וקבע, ביחס לנסיבות ביצוע העבירה, כי למרות שהעבירות שביצע המשיב השתרעו על פני שנתיים ובמחזורים שהסתכמו בסכומים גבוהים, לא ניתן להתעלם מהרקע לביצוע המעשים. בית משפט קמא התרשם כי אין מדובר בנאשם אשר שם לו מטרה להתחמק מתשלום מס, אלא במי שנקלע, שלא בטובתו, למשבר עסקי קשה שאחד מהיבטיו נעוץ באי הגשת הדו"חות במועד. ההיבט החמור יותר של המשבר הינו קריסתה של החברה עד לפירוקה והותרת הנאשם בחוסר כל – הן במישור העסקי והן במישור חייו הפרטיים.

בית משפט קמא בחן את הענישה הנוהגת במקרים דומים וקבע את מתחם העונש ההולם החל במאסר מותנה ועד 10 חודשי מאסר בפועל לכל אחד מהאישומים. בית משפט קמא נתן דעתו לכך שהמשיב הודה במיוחס לו, לקח אחריות על מעשיו והביע חרטה. כמו כן קבע כי מדובר באדם אשר ניהל את עסקיו משנת 1974 ללא דופי ונקלע למשבר כלכלי בסמוך למועד ביצוע העבירות. התרשמות בית משפט קמא היתה כי מדובר באירוע חריג בחייו של המשיב אשר השלכותיו על המשיב ועל בני משפחתו קשות.

בנסיבות העניין, ולפי שגזירת הדין היא תמיד אינדיבידואלית, סבר בית משפט קמא כי האיזון הנכון במקרה זה יושג באם יוטלו על המשיב עונש מאסר מותנה והתחייבות משמעותיים, אשר יבטיחו שבמידה ויעבור שוב את העבירות בהן הורשע כי אז ימוצה עמו הדין. העונש הכספי אשר הוטל על המשיב נקבע תוך התחשבות במצבו הכלכלי ותחת ההנחה שאילו היה בידי המשיב מלכתחילה סכום כסף משמעותי, לא היה מבצע את העבירות בהן הורשע.

תמצית טיעוני הצדדים

המערערת