ועדה מקומית לתכנון עכו נ' קיסוס

1.ערעור על החלטות בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת טנוס) מיום 27.05.2018 ומיום 12.06.2018 בתיק צה"מ 28948-04-18, בגדרן הורה בית המשפט על מחיקת בקשת המשיב לעיכוב צו הריסה מנהלי, שהוצא על-ידי המערערת, וזאת מאחר ונדחתה בקשת המערערת להאריך את המועד לביצוע הצו המנהלי מעבר ל-60 ימים מיום 20.02.2018, ובכך נקבע כי למערערת אין עוד זכות לבצע את הצו המנהלי.

רקע עובדתי:

2.ביום 24.11.2017 הוציאה המערערת צו הריסה מנהלי למבנה שנבנה על-ידי המשיב, בחלקה 44 גוש 18107 ברחוב בן שושן 30 בעכו (להלן: "הצו"), הכולל סגירת חצר בשטח כ-28 מ"ר באמצעות קירות פח, שער מתכת, גג רעפים ותוך סגירת דפנות גג הרעפים מצפון וממזרח עם פסי עץ.

3.ביום 30.11.2017 במסגרת תיק בב"נ 69989-11-17 הגיש המשיב בקשה לעיכוב ביצוע ולביטול הצו המנהלי בהתאם לסעיף 228 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"). בבקשתו העלה המבקש שלל טענות לרבות פגמים שנפלו בהוצאת הצו, ואכיפה בררנית. ביום 20.02.2018 דחה בית משפט קמא את בקשת המשיב לביטול הצו וזאת לאחר שהמשיב לא עמד בנטל להוכיח את טענותיו אותן העלה במסגרת בקשתו ולא הוכיח עילה לביטול צו ההריסה. כמו-כן דחה בית משפט קמא טענת המבקש כי "ההיתר בהישג יד". למעשה, ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים, מיום מתן ההחלטה (20.02.2018) עמדו למערערת 60 ימים לביצוע הצו, דהיינו עד ליום 22.04.2018, וזאת בהתאם לקבוע בסעיף 222(ב) לחוק.

4.אין מחלוקת כי ביום 16.04.2018 התייצב צוות מטעם המערערת מלווה בקבלן הריסת בניינים בשטח על מנת לבצע צו ההריסה, אולם, צו ההריסה לא בוצע לאחר שהמשטרה הוזעקה למקום (עובדות שעולות מבקשת המשיב עצמו שהוגשה לבית משפט קמא באותו יום ה- 16.4.2018 עליה אעמוד להלן).

5.מאחר והיה ברור למשיב, כי המערערת עתידה לשוב כדי לבצע את הצו, בו ביום שבו נכחה המערערת עם צוות מטעמה כדי לבצע את הצו, דהיינו ביום 16.4.2018, הגיש הוא בקשה דחופה שכותרתה "בקשה לביטול/עיכוב צו הריסה מנהלי" במסגרת התיק נשוא הערעור, בגדרה ביקש "צו מניעה זמני בכדי לבחון עם יועצים משפטיים את הצו והפרת העירייה". במסגרת הבקשה טען המשיב, כי המערערת מפרה הסכמה שהושגה עמו, באמצעות סמנכ"ל עיריית עכו והיועצת המשפטית, לפיה הוסכם כי יעוכב ביצוע צו ההריסה בתנאי שהמשיב יהרוס אלמנטים מסוימים במבנה נשוא הצו, עד להכרעה בבקשה שהגיש לקבלת היתר. באותה בקשה טען המשיב "הגענו להסכמה שנפרק את הגג החיצון רעפים ועצים ונכסה באזכורית. קיימנו אמש את הצו על פי הנחיותיו ולצערנו הבוקר הגיע מנהל הפיקוח וכוחות רבים וטרקטור כדי להרוס את החנות בצורה ברוטלית... כרגע הכוחות עקב לחץ ציבורי ושל המשטרה נסוגו. אני מבקש צו מניעה זמני כדי לבחון עם יועצים משפטיים את הצו והפרת העירייה".

6.בהחלטתו מיום 17.04.2018 דחה בית משפט קמא את הבקשה בקובעו כי: "הבקשה נדחית. בכל הנוגע לצו עצמו - בית המשפט דן בטענות המבקש כנגד הצו המנהלי במסגרת תיק בב"נ 69989-11-17, והבקשה נדחתה לגופה. אשר לטענות שעולות בבקשה דנן - הבקשה לבחינת חוקיות הצו הוכרעה כבר ולכן אין מקום לעיכוב נוסף של ביצוע הצו רק מטעם זה".

7.ביום 17.04.2018 התייצבו המבקש ואשתו בפני בית משפט קמא לאחר שהגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה קודמת. בפני בית משפט קמא הוצגו שיחות המבקש לבין סמנכ"ל העירייה. בית המשפט עיכב באופן זמני את ביצוע הצו עד להחלטה אחרת וקבע דיון ליום 18.04.2018 (דהיינו ליום המחרת).

8.באותו יום ה-17.04.2018 הגישה המערערת בקשה למתן צו אורכה בת 30 ימים לביצוע צו ההריסה המנהלי לפי סעיף 224 לחוק.