עפ"א 63129-02-15 דבאח נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה בקעת בית הכרם

1.לפניי ערעור על פסק הדין שניתן, ביום 14.1.15, על ידי בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת לאופר-חסון), על פיו הורשעה הנאשמת בבנייה ללא היתר, של בית מגורים בן 3 קומות, המשתרע על שטח של כ- 340 מ"ר.

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה ונגזרו עליה העונשים כדלקמן:

א.קנס בסך 35,000 ₪ או 7 חודשי מאסר תמורתו, לתשלום ב- 50 תשלומים חודשיים.

ב.חתימה על התחייבות ע"ס 15,000 ₪ להימנע מלעבור אותה עבירה.

ג.תשלום אגרת בניה בסך 10,540 ₪ ב- 4 תשלומים חודשיים.

ד.צו הריסה למבנה, שייכנס לתוקף לאחר שנה - ביום 15.2.16, אלא אם עד אז יהיה בידי המערערת היתר כחוק.

2.בערעורה טוענת המערערת, כי מפרוטוקול ביהמ"ש נשמטו טיעונים, הנוגעים לעניין המלצת בית המשפט לצדדים להגיע להסדר טיעון והעובדה שהם יצאו להפסקה על מנת לנסות ולהגיע להסדר. כן לא נכתבו בפרוטוקול דבריו של ב"כ הנאשמת, לאחר ההפסקה, לפיהם הוא הודיע לביהמ"ש, שיש הסדר והערת ב"כ הנאשמת, במהלך טיעונו לעונש של ב"כ המאשימה, אשר קבל על כך שב"כ המאשימה טוען שלא לפיה ההסדר.

לטענת ב"כ המערערת, הצדדים הגיעו להסדר בזמן ההפסקה, מחוץ לכותלי בית המשפט, לפיו ב"כ המאשימה יבקש קנס סמלי ולמרות זאת טען ב"כ המאשימה, כי יש להשית על המערערת קנס בשיעור שבין 35,000 ₪ לבין 50,000 ₪ ולא פחות מ- 40,000 ₪.

3.ב"כ המשיבה אישר שבהפסקה הייתה ביניהם הידברות, במסגרתה הוא הסכים לבקש תשלום אגרה ללא כפל, צו הריסה, התחייבות וקנס, אך טען, שלגבי הקנס לא הייתה כל הסכמה והטיעון בענין זה נותר פתוח. במסגרת טיעונו לעונש הוא אכן ביקש אגרה בלבד (ללא כפל אגרה), התחייבות וקנס, בנוסף לצו הריסה.

לטענתו, הקנס מידתי, על הצד הנמוך, לאור היקף הבנייה.