עפ"א 54641-08-15 ועדה מקומית לתכנון ובנייה עירון נ' עמותת אל נהדה לחינוך ומורשת במשולש הצפוני ואח'

1.החלטתי זו דנה בשאלה אם יש להתיר את המשך לימודיהם של ילדים בבית ספר שנפתח ביום 1/9/15 (מספר ימים לפני מועד מתן החלטתי זו) במבנה, שנבנה ללא היתר ולאחר שהשלמת בנייתו נאסרה בצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן "חוק התכנון והבניה") ובצו לאיסור ניהול פעולות במבנה לפי סעיף 246 לאותו חוק. אוסיף, כי בית הספר מתנהל בלא שיהיה בידי מפעיליו רשיון לניהול בית ספר על ידי משרד החינוך בהתאם להוראות חוק הפיקוח על בתי ספר התשכ"ט-1969 (להלן "חוק הפיקוח")

הבקשה שלפני היא לעיכוב ביצועה של החלטה אשר הורתה על עיכוב ביצוע הצווים שנזכרו לעיל עד למתן פסק הדין בערעור, שהמבקשת הגישה נגד ההחלטה המעכבת את הכניסה לתוקף של הצווים.

רקע עובדתי

2. לואי סעבאנה (להלן – "סעבאנה") בנה על המקרקעין הידועים כגוש 12128 חלקה 12 מאדמות כפר קרע קומפלקס של מבנים שונים, לרבות ברכות שחיה, בלא שיהיה לו היתר בניה בהתאם להוראות חוק התכנון והבניה. המקרקעין עליהם נבנו, ככל הנראה לפני כ-15 שנים, המבנים וההתקנים, הם בייעוד של קרקע חקלאית. המבנה המתייחס לעניין הנדון כאן, הוא מבנה של כ-3,000 מ"ר (להלן "המבנה") שנבנה במתחם, אף הוא ללא היתר בניה ובניגוד לתכנית ג/569. לא נתברר מתי החלה בניית המבנה, אולם ביוני 2015, בנייתו עדיין לא הושלמה והוא עדיין לא אוכלס.

3.על פי בקשתה של המבקשת, לפיה המשיך סעבאנה לבצע במקרקעין עבודות בניה שלא בהיתר גם לאחר החלטה מיום 17/6/15 של הוועדה המחוזית, שבה נאסר על סעבאנה להמשיך את הבניה במבנה , נתן בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה (כב' השופט גולדברג) בתב"נ 59044-06-15 ביום 28/6/15 צווים לסעבאנה או למי מטעמו, להפסיק לבצע במקרקעין כל עבודות בניה.

4.ביום 14/7/15 הגיש סעבאנה בקשה לבטל את הצווים, שניתנו ככל הנראה בהעדרו. בין טיעוניו של סעבאנה הייתה טענה, כי המבנה עומד להיות מאוכלס בתלמידים.

לאחר שכב' השופט גולדברג שמע את הבקשה, נתן, ביום 3/8/15 החלטה מפורטת שבה דחה את בקשתו של סעבאנה, והורה כי הצווים יישארו על כנם, בנמקו, בין היתר, שכל עוד אין לסעבאנה היתר בניה כדין, אין לאפשר את השלמת המבנה, שכן "בית משפט זה, לא יפרוס חסותו על בנייה בלתי חוקית".

5.ביום 24/8/15 הגישה המשיבה 1 (להלן "העמותה") בקשה לבטל את הצווים שנתן כב' השופט גולדברג כך שהם יחולו רק החל מיום 1/7/16, אלא אם בינתיים יתקבל היתר בניה כדין למבנה. לבקשה זו הצטרפה המשיבה 2 (להלן "המועצה המקומית").

6.עיקר טענותיה של העמותה ושל המועצה היו אלו: הן הגישו את הבקשה לפי תקנה 4 לתקנות התכנון (סדרי דין בהליכים למתן צווים על פי המבקש בלבד) התשמ"ג-1982 לפיה מי שנפגע מהצווים רשאי להגיש בקשה לביטולם. נטען כי העמותה היא עמותה ללא כוונת רווח הרשומה כדין בישראל, ומטרתה היא לקדם את החינוך במגזר הערבי, לטובת הילדים. העמותה שכרה את מבנה בית הספר, מאת בעליו, סעבאנה על מנת לפתוח בו בית ספר פרט וחדשני לאומניות במטרה להעניק חינוך משופר ומיוחד ולקדם את הילדים בכפר קרע וכפרי הסביבה.

המועצה המקומית טענה כי לקראת שנת הלימודים, ומאחר שכ-130 ילדים נרשמו לבית הספר של העמותה, היא הסירה אותם מרשימת הילדים הזכאים לקבל חינוך חובה מטעמה, ולא התכוננה במובן של הכנת כיתות, מורים וצוות עזר. המועצה הוסיפה כי שינוי המערך הלימודי, שנעשה כחצי שנה לפני תחילת שנת הלימודים, ושהוא מעשה תשבץ של אגפים שונים בה, הוא "צעד גדול ומורכב מאד, ולא למותר לציין כי ביצוע השינויים וההתאמות הנ"ל בפרק הזמן שנותר עד לפתיחת שנת הלימודים, הינו פשוט משימה בלתי אפשרית" (עמ' 2, סעיף 10 לבקשה). פורטו נזקים אפשריים לתלמידים, לרבות נפשיים, חסר בידע, אילוץ להשאר במהלך השנה מחוץ למסגרת הלימודים, ועוד.

העמותה טענה, כי ייגרמו לה נזקים נרחבים, שכן היא השקיעה מאמצים רבים בהכנת תכנית לימודים חדשה, ייחודית ובלתי שגרתית. היא התקשרה עם סגל מחו"ל כמו ללימוד השפה העברית, עם עשרות נותני שירותים, רכשה בגדים אחידים לילדים, השקיעה כספים מרובים והתחייבה בסכומי עתק.

עוד טענו המשיבות כי בינתיים, לאחר מתן החלטתו של כב' השופט גולדברג, הוגשה בקשה חדשה, מתוקנת, מצומצמת (במובן זה שהיא מתייחסת רק לבית הספר ולא לחלקים נוספים מהקומפלקס) ומשופרת לרשויות התכנון והבניה, כאשר המועצה המקומית תומכת בה, וכי יש סיכויים טובים מאד כי היא אכן תאושר באופן מהיר.