עפ"א 53617-06-16 עירית תל-אביב-יפו נ' שרגל

בפני ערעור שהגישה המערערת על גזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט ר. פרי) מיום 15.5.16, לפיו נגזר על המשיבה קנס בסך 250 ₪. 

המשיבה הורשעה על פי הודאתה בגין "השארת רכב בגן" במתחם שרונה בתל אביב, עבירה על פי סעיף 32 לחוק עזר לתל אביב-יפו (שמירת הסדר והניקיון) להלן: "חוק העזר".

בית משפט קמא הטיל על המשיבה קנס מופחת בסך 250 ₪ במקום הקנס המקורי בסך 475 ₪ מהטעם ש"רכב דו גלגלי המגיע מרחוב הארבעה ומחנה בחניית הקטנועים שאינה מותרת כאמור, אינו יכול להבחין בשילוט זה והדברים הובהרו כנדרש בשלהי 11/15 עת הוצב תמרור 401."

להלן נימוקי הערעור:

1)האופנוע של המשיבה חנה בסמוך לשדרת עצים ובתמונה נראים עמודונים שייעודם למנוע כניסת כלי רכב למתחם.

2)בסמוך למקום בו חנה האופנוע קיים שילוט הכולל גם איסור מילולי על נסיעה או חניית רכב דו-גלגלי במתחם.

3)בניגוד להוראת סעיף 230 לחסד"פ, ובהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתה מקנס המקור, בית משפט קמא הפחית את הקנס בלמעלה מ-50%.

4)מאחר והמקום הוא גן, לא חלה חובה לתמררו. זאת ועוד, טעה בית משפט קמא בקבעו כי התמרור הנוסף שהוצב על ידי המערערת, הוצב לאחר ביצוע העבירה במקום אחר. למעשה, שני התמרורים מוצבים בסמיכות זה לזה.

5)על המשיבה אף נאסר להיכנס למתחם עם כלי רכב מאחר וממוקמים במקום עמודונים, אשר ייעודם למנוע כניסת כלי רכב.

נטען על ידי המשיבה:

1)מקום החניה "... היה עם בטון ומלט."

2)לדברי המשיבה היא הגיעה "מהצד השני ולא מהצד של התמרור." התמרור האוסר כניסת רכב דו-גלגלי הוצב רק בנובמבר 2015.

3)המשיבה מבקשת מבית המשפט להתחשב במצבה לענין גובה הקנס. לדבריה, היא במאית עצמאית, גרה ביפו ו"עלות הקנס היא 5 חודשים של דלק..." עבורה.

דיון והכרעה