עפ"א 50412-04-15 ועדה מקומית לתכנון שומרון נ' אלוז ואח'

1.לפניי ערעור המערערת על קולת העונש, שהושת על המשיבים בגזר הדין מיום 1.4.15 (להלן:"גזר הדין"), שניתן בתיק תו"ב 26453-05-14 בבית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה ע"י כב' השופט יעקב גולדברג (להלן:"בית משפט קמא"). ביום 24.12.14 הורשע משיב 1, על פי הודאתו, בעבירה של אי קיום צו בית משפט, עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה") ובעבירה של שימוש חורג במקרקעין, ללא היתר, עבירה לפי סעיף 204(א) לחוק התכנון והבנייה. משיב 2 הורשע בפני בית משפט קמא ביום 4.3.15 ,על פי הודאתו, בעבירה של שימוש חורג ללא היתר, עבירה לפי סעיף 204(א) לחוק התכנון והבנייה. בית משפט קמא השית על משיב 1 בגזר הדין עונש של מאסר על תנאי לתקופה של שלושה חודשים למשך שלוש שנים – והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה מן העבירות בגינן הורשע וקנס כספי בסך 60,000 ₪. כמו כן, הורה בית משפט קמא על הפעלת התחייבות בסך 40,000 ₪, שעליה חתם משיב 1 ביום 20.6.2010 בתיק 26612-01-10 וכן בדבר חתימתו על התחייבות כספית בסך 20,000 ש"ח להימנע מלעבור העבירות בהן הורשע למשך שנתיים. על משיב 2 הושת קנס בסך 60,000 ₪,חתימה על התחייבות כספית בסך 20,000 ש"ח להימנע מלעבור למשך שנתיים העבירה בה הורשע וכן הושת על משיב 2 צו איסור שימוש במקרקעין ללא היתר החל מיום 1.10.2015.

רקע עובדתי

2. במקרקעין באור עקיבא בגוש 10618 חלקה 1 מצוי מבנה תעשייתי, שנבנה עפ"י היתר מיום 2.3.06 בשטח של כ- 263 מ"ר. ייעוד המקרקעין, על פי התכנית החלה במקום, הוא למלאכה ותעשייה (להלן:"המקרקעין").

3.בשנת 2007 התגלה, כי במקרקעין נבנה מבנה בסטייה מההיתר, הכולל בניית יחידות שירותים, פתיחת חלונות בחזית המבנה, הגבהת קיר אחורי ובנית גדרות ושערים בחזית. כמו כן התגלה שבמבנה הנ"ל מופעל אולם אירועים בשם "אולמי רודוס" (להלן:"האולם").

4.בהמשך לכך, הוגש ע"י המערערת נגד משיב 1, שהינו חוכר המקרקעין מרשות מקרקעי ישראל ונגד אדם נוסף בשם ישראל יזראל, כתב אישום בגין עבירות של בניה ושימוש במקרקעין בלא היתר ובסטייה מהיתר וכן בסטייה מתכנית ובניגוד לה. הנ"ל הורשעו, על פי הודאתם, ובין יתר הוראות גזר הדין נגדם, שניתן ביום 20.6.2010, ציווה בית המשפט (כב' השופט מסארווה בביהמ"ש לעניינים מקומיים בחדרה) להתאים את המבנה להיתר, תוך הריסת כל שנבנה בסטייה מן ההיתר, זאת תוך 18 חודשים מיום מתן גזר הדין. כמו כן, אסר עליהם בית המשפט לעשות במקרקעין כל שימוש חורג. בית המשפט עיכב את תחילת תוקפו של צו איסור השימוש ב- 12 חודשים. ביום 11.8.2011 האריך בית המשפט את המועד לביצוע צו ההריסה ואת מועד כניסתו לתוקף של צו איסור השימוש ובסופו של דבר נכנסו הצווים לתוקף ביום 11.2.2012.

5.ביום 8.6.10 נחתם הסכם בין ישראל יזראל לבין משיב 2, לפיו קיבל משיב 2 את זכויות השכירות שלו בנכס ורכש ממנו את הציוד המשמש לאולם האירועים החל מיום 3.10.2008. משיב 2 הודה, כאמור, בפני בית משפט קמא בהפעלת האולם ללא היתר.

גזר הדין

6.בעניינו של משיב 1 ציין בית משפט קמא בגזר הדין, כי הנ"ל הפעיל במקרקעין אולם אירועים, זאת בניגוד לצו איסור השימוש שהוטל עליו ובניגוד לתכנית. כמו כן, לא ביצע את משיב 1 את צו ההריסה והצו להתאמת המבנה לתכנית, כפי שנקבע בגזר הדין שניתן כאמור נגדו.

7.בית משפט קמא הדגיש, כי לעבירת אי קיום צו בית משפט משנה חומרה. במישור התכנוני אי ביצוע צו ההריסה מנציח את הפגיעה בציבור הנגרמת בשטח הבנייה ואת הפגיעה באינטרס הציבור בקיומו של תכנון בנייה ומערך תכנון וכן ביישום ההוראות התכנוניות החלות על המקרקעין. במישור שלטון החוק, אי ביצוע צו מהווה התעלמות בוטה מאינטרס ציבורי ראשון במעלה: כיבוד וקיום החלטות בית המשפט וחוקי המדינה. לא בכדי ראו בתי המשפט עבירות מסוג זה כזלזול בשלטון החוק וייחסו להן חומרה רבה (ר' למשל רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אונו; רע"פ 2809/05 טסה נ' מ"י; רע"פ 5545/11 יאסין נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה לב הגליל; רע"פ 9239/12 עבד אל קאדר אבו עראר נ' מ"י; רע"פ 4666/13 סמארה אבו עראר נ' מ"י).

8.בית משפט קמא הטעים, כי במסגרת מתחם הענישה ההולם בעבירה של הפרת צו יש ליתן משקל, בראש ובראשונה, למידת הפגיעה בציבור ובערך המוגן כתוצאה מהפרת הצו שיפוטי. בהקשר זה יש משמעות למשך הזמן שבו נמשכת הפרת הצו, להליכים השונים שהתנהלו בעניין הבנייה ולצווים שניתנו בעבר, לשימוש שנעשה בפועל במקרקעין תוך הפרת הצו ולטובת ההנאה הכספית שצמחה לנאשם כתוצאה מכך, למצב בשטח ולמידת הפגיעה בציבור כתוצאה מהנצחת המצב, שאינו עולה בקנה אחד עם הוראות התכנון החלות על המקרקעין, לסיבות שהניעו את הנאשם שלא לבצע את הצו, לחלקו באי ביצוע הצו ולמידת יכולתו להוציא את הצו לפועל, ולשיקולים נוספים, בהתאם לנסיבות כל עניין.