עפ"א 49558-07-15 גיפשטין נ' עיריית תל אביב ואח',,16

ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים (כב' השופט אביים ברקאי), בתיק 01-2303/14 מיום 8.7.15, לפיה נדחתה עתירת המערער להאריך את המועד לבצע צו הריסה מנהלי.

מדובר בצו שהוצא בתאריך 27.3.14, להריסת חדר שבנה המערער, ללא היתר, על גג ביתו הפרטי. בקשה לביטול הצו נמחקה בהסכמה, וניתנה ארכה לביצועו עד ליום 3.7.14. מאז ניתנו ארכות נוספות, עד ליום 1.6.15, תוך שנקבע בהחלטה מיום 1.4.15, כי הארכה האחרונה ניתנת לצרכי התארגנות בלבד, ואין בה כדי להוות בסיס לארכות נוספות, עד אשר ועדת הערר תידון בהחלטה שדחתה בקשה להיתר. לא הוגש ערעור על החלטה זו.

בקשה נוספת (חמישית במספר) לארכה, נדחתה ביום 27.5.15 ונקבע, כי מדובר בבקשה המהווה חזרה על בקשה קודמת, בה ניתנה ארכה להתארגנות בלבד, ולכן מדובר בבקשה שכבר הוכרעה.

ערעור שהוגש על החלטה זו נדחה (עפ"א 19112-06-15), אך ניתנה למערער, לפנים משורת הדין, ארכה לביצוע הצו, עד ליום 28.6.15.

בתאריך 26.6.15, יומיים טרם כניסת הצו לתוקף, הגיש המערער בקשה נוספת למתן ארכה לביצועו, ובפיו שתי טענות, האחת, כי נקט הליכים שונים להכשרת הבניה, השניה, כי התגלו נסיבות חדשות, לפיהן יגרם נזק קונסטרוקטיבי למבנה כולו, אם ייהרס החדר על הגג, ומכאן, שתיגרם פגיעה בלתי מידתית במערער. לבקשה צורפה חוות דעת מומחה.

החלטת בית המשפט קמא

בית המשפט קמא דחה את הבקשה, וקבע, כי אין מקום לשוב ולדון בהליכי התכנון אותם נקט המערער ובקשיים בהם נתקל, שכן אלה כבר הובאו בחשבון על ידי בית המשפט, עת דחה את בקשתו האחרונה. על כן, מדובר בעניין שנפסק והסתיים.

אשר לנזק למבנה והפגיעה הבלתי מידתית במערער, קבע בית המשפט קמא, כי גם אם נכון האמור בחוות דעת המומחה, אין בכך כדי להצדיק את הבקשה. המערער בנה על דעת עצמו ללא היתר, קיבל ארכות נדיבות להריסת הבניה הלא חוקית, תקופה העולה על שנה ושלושה חודשים, מיצה הליכי בקשה וערר, ובסופו של יום מנסה להתחיל מחדש הליך נוסף שיביא לעיכוב הריסת הבניה שביצע בניגוד לחוק.

ככל שחוות הדעת נכונה, היא מלמדת על כך שהמערער מלכתחילה לא התכוון לציית לחוק, ועתה הוא טוען להכשר שיפוטי, אשר יאפשר לו להישאר עם הבניה האסורה כפי שתכנן מראש.

הערעור

ב"כ המערער מעלה בכתב הערעור שלוש טענות.

האחת, כי בית המשפט קמא לא קיבל תגובת המשיבים, טרם נתן החלטתו, ולא קיים דיון במעמד הצדדים. משלא הוסמך לדחות בקשה ללא עריכת דיון, דין החלטתו להתבטל.