עפ"א 47343-02-16 אביטן נ' ועדה מקומית לתכנון חדרה

לפניי בקשה לתיקון פרוטוקול הדיון מיום 17/4/16, בו ניתנה החלטה, הדוחה את בקשת המבקשים לביטול פסק הדין שניתן ביום 10/4/16, לאחר שהמבקשים (המערערים בתיק), לא התייצבו, במועד, לדיון בערעור, שהיה קבוע לאותו יום.

המבקשים התייצבו בשעה מאוחרת יותר באותו יום וביקשו לבטל את פסק הדין. לאחר ששמעתי את טענותיהם קבעתי, כי בקשתם לביטול פסק הדין תידון בנוכחות הצדדים, ביום 17/4/16 וזימנתי לאותו יום נציג מוסמך של כבאות אש והצלה, על מנת לעמוד על הסיכון אשר במבנה חניה בלתי חוקי שהקימו המבקשים בחניון הבית המשותף בו הם מתגוררים (אשר ביהמ"ש קמא הורה על הריסתו). במקביל, הוריתי על עיכוב ביצוע צו ההריסה, עד לדיון.

ביום 17/4/16, לאחר ששמעתי את נציג כבאות אש והצלה, מר וענונו, המשמש כראש מדור בטיחות אשר בתחנה האזורית חדרה ואת טיעוני הצדדים, החלטתי שאין מקום לבטל את פסק הדין וזאת - מהנימוקים המפורטים בהחלטתי, שניתנה, באולם, בסיום הדיון.

מיד לאחר הכתבת ההחלטה, התפרצה הגב' אביטן וצעקה "אנחנו נערער. עכשיו אנחנו הולכים לערער". לאחר מכן התקרבה לדוכן ושאלה אותי אם נתתי להם עיכוב ביצוע. משהשבתי בשלילה, ביקשה הגב' אביטן עיכוב ביצוע של צו ההריסה, למשך שבועיים שלושה, ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה לעיכוב ביצוע, המבקשים השיבו (הכל - כפי שנכתב בפרוטוקול) וניתנה על ידי החלטה הדוחה את הבקשה, מחמת הסיכון הבטיחותי שהמבנה גורם.

בקשת התיקון נכונה ככל שהיא מתייחסת למשפט "עכשיו אנחנו הולכים לערער". כל שאר האמור בה אינו עולה בקנה אחד עם אשר התרחש ועם אשר נאמר. לא נאמר על ידי, שאתן למבקשים שבוע-שבועיים על מנת לערער. כמו כן, ב"כ המשיבה לא "נזפה בבית המשפט". לא היו דברים מעולם. גם הקלדנית הקלידה את אשר נאמר ולא שינתה דברים, כנטען.

רישומי הפרוטוקול נכונים, למעט כך שנכתב בו "נערער על החלטת בית משפט", ללא שנכתב המשפט הנוסף: "עכשיו אנחנו הולכים לערער". במאמר מוסגר אציין, כי תוך כדי יציאתה מהאולם צעקה הגב' אביטן ואמרה, בין היתר, שהם יבטלו את הנסיעה שלהם לחו"ל ושיהיו כתבות בעיתונים (הדברים נאמרו לאחר סיום הדיון ולא נכתבו בפרוטוקול).

אני מורה, אפוא, על תיקון הפרוטוקול על ידי הוספת המשפט: "עכשיו אנחנו הולכים לערער", לאחר המשפט "נערער על החלטת בית משפט", אשר בשורה 17 בעמ' 10 לפרוטוקול ישיבת יום 14/4/16.

שאר הבקשה נדחית.