עפ"א 45507-12-16 אגרא נ' עירית תל-אביב-יפו

בפניי ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב (כב' השופט י. חסדיאל) מיום 13.12.16, לפיו הורשעה המערערת בעבירה שיוחסה לה בכתב האישום לפיה חנתה בתחום תמרור המורה על "אין עצירה" כאשר אבני השפה של המדרכה סומנו באדום/לבן ונגזר עליה קנס בסך 500 ₪.

להלן נימוקי הערעור:

1.בית משפט קמא טעה כאשר קיבל את עמדת המשיבה לפיה יש לסמן באדום/צהוב רק שפת מדרכה המצויה ליד תחנות אוטובוס או מוניות. דבר שלא צוין כלל בהנחיות לתמרורים 511 ו-512.

2.במקרה דנן מאחר ומדובר היה במפרץ חניה צריך היה לסמן את שפת המדרכה באדום/צהוב שהוא תמרור 512.

3.בימ"ש קמא טעה בקבלו את עמדת המשיבה לפיה במקום בו מותרת העלאה והורדה של נוסעים מכל כלי הרכב, אין צורך בסימון של שפת המדרכה באדום/צהוב וגם הסימון של שפת מדרכה באדום/לבן הינו חוקי.

דיון והכרעה:

אין חולק כי המערערת הודתה בעובדות כתב האישום לפיהן היא חנתה במקום בו הוצב תמרור "אין עצירה" אשר צוין בו כי גם לרכב נכה נאסר לחנות במקום ואבני השפה של המדרכה סומנו באדום/לבן. לטענת המערערת התמרור דנן איננו חוקי מאחר ושפת המדרכה לא נצבעה באדום/צהוב אלא באדום/לבן.

בית משפט קמא דחה טענה זו וקבע כי בהתאם ללוח התמרורים יש לסמן מקום להורדה ולהעלאה של נוסעים באדום/צהוב רק כאשר מדובר במקום המיועד לסוג מסוים של כלי רכב כגון, אוטובוסים ומוניות. כאשר במקום מותרת העלאה והורדה של נוסעים מכל כלי הרכב, אין צורך בסימון של אדום/צהוב וניתן לסמן את שפת המדרכה גם באדום/לבן, כפי שסומן המקום בו חנתה המערערת (ראה תמרור 818).