עפ"א 44594-11-14 היבי נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה גליל מרכזי עכו

1.לפניי ערעור על החלטת בימ"ש השלום בעכו (כבוד השופטת פיינסוד-כהן) מיום 19.10.14, על פיו דחה בימ"ש קמא את בקשת המערער לביטול צו הריסה מנהלי שהוצא נגדו ואשר ציווה עליו להרוס מבנה שבנה ללא היתר.

מדובר במבנה - שלד קומת קרקע, בשטח של כ- 180 מ"ר, ריצפה יצוקה וקירות בלוקים בנויים בגובה של 2 מ' (להלן: "המבנה"), אשר נבנה מחוץ לתכנית מתאר, על קרקע חקלאית, הידועה כגוש 18545, חלקה 27, מגרש 4/4.

2.בערעורו טען המערער, כי, בטרם הוצאת הצו המנהלי לא קוימה חובת ההתייעצות עם נציג שר המשפטים, כנדרש על פי סעיף 238א.(ב1)(2) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), אולם בדיון בפניי חזר בו מטענה זו וטוב עשה, שכן סעיף זה חל רק במקרה בו הוצא הצו המנהלי על ידי יושב ראש ועדה מחוזית, בעוד שהצו בענייננו הוצא, כפי שכתוב בו, על ידי מר יוסף ברון, בתפקידו כיו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי.

כן נטען, כפי שנטען בביהמ"ש קמא (למעשה – בניגוד לטענה הנ"ל), כי לא קוימה חובת ההתייעצות עם "ראש הרשות המקומית שבתחומה מצוי הבניין החורג", כנדרש על פי סעיף 238א.(ב) לחוק.

3.לאחר שמיעת ראיות ובכללן, עדויותיהם של מר ברון ושל ראש הרשות המקומית, מר מוחמד שאמי (להלן: "ראש הרשות") קבע בימ"ש קמא, בהסתמך על רישום שערך מר ברון במזכר התייעצות מיום 16.10.12, כי קוימה התייעצות טלפונית, כנדרש בחוק, זאת - על אף הכחשתו של ראש הרשות המקומית, כי קוימה עמו התייעצות טלפונית כלשהי.

בימ"ש קמא קיבל את גרסתו של מר ברון וקבע, בהסתמך על ע"פ 22/89 - מחמוד עזבה נ' מדינת ישראל, פד מג(2), (מיום 31/07/1989), כי התייעצות יכולה להיערך גם בטלפון ולכן די בהתייעצות שקיים מר ברון, על פי מזכר ההתייעצות.

אציין, כי על אף שהרישום אשר במזכר, בדבר תוכן ההתייעצות, הינו לקוני, עולה ממנו כי בשיחת ההתייעצות הובהר לראש הרשות, כי מדובר בכוונה להוציא צו הריסה למבנה. משלא נחקר מר ברון, מעבר לכך, על תוכן ההתייעצות ומשהכחיש ראש הרשות את עצם קיומה של שיחת ההתייעצות, אין עילה להתערב בממצאי בימ"ש קמא, שהם ממצאים מובהקים של עובדה ושל מהימנות, שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהן [ראו למשל: ע"פ 4844/09 חאתם מסעאד נ' מדינת ישראל (מיום 31.05.2010)].

4.טענתו השנייה של המערער בערעורו, היא טענה להגנה מן הצדק, בשל אכיפה בררנית. לטענתו, נגד בעלים של מגרש סמוך, אשר בנה, גם הוא, מבנה ללא היתר, לא הוצא צו הריסה מנהלי, אלא "רק" הוגש נגדו כתב אישום.

בימ"ש קמא בחן טענה זו וקיבל את עדותו של מפקח הבניה, מר פלק קורל, לפיה עובדת הבניה הבלתי חוקית במגרש השכן נודעה לו רק לאחר שהמבנה אוכלס ולכן לא ניתן היה עוד להוציא צו הריסה מנהלי.