עפ"א 44191-11-16 כהן נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה תל אביב

בפני ערעור על גזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בת"א (כב' השופט ע. מסארווה) מיום 5.10.16 לפיו נגזר על המערער עונש מאסר בפועל של 4 חודשים, הופעל מאסר על תנאי חב הפעלה בן 60 יום בחופף, סה"כ נקבע כי על המערער לרצות 4 חודשי מאסר וזאת בנוסף לעונשים נוספים, מאסר על תנאי, קנס בסך 29,000 ₪, קנס יומי החל מיום 30.7.13 בסך 114,500 ₪. עוד נקבע כי הקנסות ישולמו ב- 40 תשלומים חודשיים החל מיום 1.2.17. חלף הקנסות נקבעה תק' מאסר של 4 חודשים במצטבר למאסר שעל המערער לרצות בתיק זה. כן הוטלה על המערער התחייבות בסך 25,000 ₪ להימנע מעבירה דומה.

רקע:

בפברואר 2014 הוגש נגד המערער כתב אישום בגין אי קיום צו בית משפט מיום 17.4.05, אשר הורה להרוס מבנה. (עיכוב ביצועו של הצו דנן הוארך בהסכמה עד יום 15.3.06). ביום 28.6.15 הורשע המערער על פי הודאתו בעובדות כתב האישום. ביום 20.3.16 הורה בית משפט קמא לממונה על עבודות השירות לבדוק את כשירותו של המערער לבצע את מאסרו בדרך של עבודות שירות. הממונה מצא כי המערער איננו מתאים לביצוע עבודות שירות וזאת לאור התנהלותו השלילית בעת ביצוע עבודות שירות קודמות בשנת 2014. בגזר דינו קבע בית משפט קמא כי מדובר במקרה חמור ביותר של אי קיום צו שיפוטי. מדובר באי קיום צו שלישי, צו ההריסה ניתן בשנת 2005, לגבי מבנה לא קטן המיועד למגורים. המערער טען לא פעם כי קיים את הצו דנן, המשיבה שלחה בכל פעם את מפקחיה לבדוק את הנכס והם גילו כי טענת המערער לפיה קיים את הוראות הצו איננה נכונה. עוד קבע בית משפט קמא כי המערער אשר אין לו הכשרה מקצועית מתאימה בנה והרס חלקים מהמבנה ובכך יש משום סכנת נפשות. לאחר שבית משפט קמא שיכלל את פגיעתו של המערער בערכים המוגנים בהתחשב בנסיבות נשוא הדיון, קבע את מתחם הענישה ואת מיקומו של המערער בתוך המתחם.

ב"כ המערער עתרה לבית המשפט לאמץ את חוות דעת הממונה בנוגע לעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער ולהורות על ריצויו בעבודות שירות. לעניין גובה הקנס עתרה ב"כ המערער לבית המשפט להפחית מגובה הקנס בהתחשב במצבו הכלכלי הקשה של המערער. לביהמ"ש הוגשו רשימת חובותיו של המערער לבנקים וכן כתב תביעה נזיקית שהוגשה נגדו בסכום של 500,000 ₪. עוד ביקשה ב"כ המערער להורות כי תשלומי הקנס יחלו רק לאחר תום עבודות השירות. ב"כ המערער אף עתרה להפחית את משך תקופת המאסר חלף הקנס שהוטל.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשת המערער להפחית את סכומי הקנס. לדבריה בית משפט קמא נהג במידת החסד והרחמים עם המערער בהתחשב בחומרת העבירה בה הורשע ונסיבותיה, כאשר העבירה נמשכה במשך שנים רבות, והבנייה נהרסה ונבנתה שוב ושוב. לדברי ב"כ המשיבה גובה הקנס הינו מתחשב ביותר בנסיבותיו האישיות והכלכליות של המערער והפריסה ל- 40 תשלומים הינה פריסה יוצאת דופן.

אשר על כן עותרת ב"כ המשיבה לבית המשפט לא להתערב בגובה הקנס.

דיון והכרעה:

כבר עתה יאמר כי דין הערעור דנן להידחות מאחר ומצאתי כי בית משפט קמא לא שגה לא בשיקוליו ולא בקביעותיו. המערער הורשע בביצוע עבירה חמורה ביותר, אי קיום צו שיפוטי וחמורות במיוחד הן נסיבות המקרה, כאשר צו ההריסה לא קוים מיום 15.3.2006 ואילך ומדובר באי קיום צו שלישי. בין השנים 2006-2013 הוגשו נגד המערער שני תיקים נוספים בגין אי קיום הצו דנן, בהם הורשע ודינו נגזר לעונשים שונים.

אכן כפי שקבע בית משפט קמא, הערכים המוגנים בעבירה דנן הם; הגנה על שלטון החוק, שמירה על שלום הציבור ודאגה לסביבה תכנונית נאותה. בכל הערכים הללו פגע המערער פגיעה חמורה ובמשך תקופה ארוכה ביותר.

מתחם העונש שקבע בית משפט קמא מאסר בפועל שנע בין 3-6 חודשים הולם את הנסיבות הללו. גם מיקומו של המערער בתוך המתחם איננו נוטה לחומרה, בהתחשב בהרשעותיו הקודמות ובמאסר על תנאי חב הפעלה שהיה תלוי ועומד נגדו. בית משפט קמא הלך כברת דרך לקראת המערער עת הפעיל את המאסר ע"ת דנן בחופף לעונש שהטיל עליו בתיק זה. גם יתר רכיבי הענישה, לרבות הקנסות שהוטלו עליו אינם מופרזים לחומרה בהתחשב בנסיבות נשוא הדיון לרבות נסיבותיו האישיות של המערער.