עפ"א 41594-07-15 י.ד. אחזקות רכבים בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל

לפני בקשה לעיכוב ביצוע צו הפסקה מנהלי וצו הפסקה שיפוטי ועיכוב ביצוע צו הריסה מנהלי.

ביום 6.5.15 הוצא צו הפסקה מנהלי וצו הריסה מנהלי נגד מגרש גרוטאות שמנהלים המבקשים על קרקע חקלאית בתחומי המשיבה 1, אשר ייעודה חקלאי. מן המסמכים שלפני עולה כי מגרש הגרוטאות פועל במקום מבלי שהמבקשים קיבלו לידם היתרי בניה למבנים המצויים בו או אישור חורג לשימוש במקרקעין לשימוש שאינו חקלאי.

המבקשים פנו אל בית משפט קמא בבקשה לבטל את הצווים המנהלים, אך בקשתם נדחתה בהחלטה מנומקת ביום 22.6.15.

ביום 9.7.15 ביקשו המבקשים מבית משפט קמא לעכב את ביצוע הצווים אך בקשה נדחתה ביום 13.7.15.

ביום 16.7.15 ביקשו המבקשים מבית משפט קמא לעיין שנית בהחלטתו שלא לעכב את הצווים, בקשתם נדחתה, וביום 20.7.15 הגישו המבקשים ערעור לבית משפט זה כנגד החלטת בית משפט קמא מיום 22.6.15 שלא לבטל את הצווים המנהליים.

בין לבין, ביום 13.7.15 הומר צו ההפסקה המנהלי שהוצא כנגד המבקשים לצו הפסקה שיפוטי, לאחר שהמבקשים לא קיימו את צו ההפסקה המנהלי והמשיכו להפעיל את מגרש הגרוטאות.

במסגרת הערעור שהוגש כאן, כנגד החלטת בית משפט קמא שלא לבטל את הצווים, מבוקש עיכוב ביצועם עד להכרעה בערעור. בבקשתם מציינים המבקשים כי ביום 30.6.15 הוגשה על ידם עתירה מנהלית לבית משפט זה, שעניינה סירובם של המשיבים לקלוט את בקשת המבקשים לשימוש חורג במקרקעין ועל יד כך מונעים הימנם אפשרות להכשרת הבנייה במקום. עוד נטען כי מגרש הגרוטאות הינו מקור פרנסתו של המבקש 2, ובמאזן הנוחות יש לבכר את האינטרס הכלכלי שלו, בדמות הפגיעה בפרנסתו ככל שייהרס המגרש, על פני אינטרס המשיבים להסרת בניה בלתי חוקית והפסקת שימוש חורג, עד להכרעה בערעור.

תקנות התכנון והבנייה (סדרי דין לעניין צו הריסה מנהלי), תש"ע-2010 (להלן:"התקנות"), קובעות בסעיף 2א כי בקשה לביטול צו או לעיכוב ביצוע צו תוגש בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו.

עוד קבוע בתקנה 2(ג) כי הבקשה תיתמך בתצהיר לאימות העובדות העומדות בבסיסה וכי בקשה הכוללת טענות עובדתיות, לרבות הטענה כי קיים סיכוי ממשי כי היתר הבנייה יינתן בתוך פרק זמן קצר, תיתמך גם בתצהיר של איש המקצוע המטפל בהליך הרישוי,  ויצורפו אליו העתקים של כל המסמכים הנוגעים לעניין.

הוראות אלה לא קוימו במקרה כאן. הבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה ביום 20.7.15, כחודש פחות יומיים ממועד מתן ההחלטה על דחיית הבקשה לביטול הצווים, ו- 7 ימים לאחר ההחלטה שלא לעכב את הצווים.