אגו' עותומאנית נ' עירית יהוד-מונוסון

1.בפניי ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בפתח תקווה בעמ"א 6662-08-16, מיום 5.2.17, בערר שהגישה המערערת על החלטת המשיבה מיום 21.6.16 להוציא מכוח חוק הרשויות המקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), תשמ"ז-1987 (להלן:" החוק") לשימושה מגרש הידוע כחלקה 89 בגוש 6693 שברחוב ויצמן 57 ביהוד לצרכי חניה (להלן: "המקרקעין" ו"צו חניה"). 

2.ביום 21.6.16 הוציאה המשיבה את צו החניה על המקרקעין מכוח החוק.

ביום 7.8.16 הגישה המערערת ערר על צו החניה לבימ"ש קמא.

ביום 5.2.17 דחה בימ"ש קמא (כב' הש' שטרנליכט) את הערר.

מכאן הערעור שבפניי.

3.מטיעוני המערערת עולה כי בית משפט קמא התעלם מטענותיה.

המשיבה פעלה משך שנים ארוכות בניסיונות להשתלט על המקרקעין של המערערת, תוך מניעים פסולים של קידום אינטרסים זרים.

בפסק דינו של בימ"ש נפלו טעויות רבות שהביאו להחלטה שגויה, ואלו מחייבות את ביטולה וקבלת הערעור תוך ביטולו של צו החניה המפקיע את זכויותיה של המערערת שלא כדין.

המערערת הינה בעלת זכויות החכירה לדורות של המקרקעין החל משנת 1960, כשהשלמת הרישום הפורמלי נעשתה בשנת 1995. בעבר ניהלה המערערת מרפאה במקום, כיום מנהלת טיפת חלב, ובכוונתה להקים על הנכס מרכז רפואי לרווחת תושבי העיר יהוד- שהינו בהתאם לייעוד המותר בנכס בהתאם לתב"ע.

במהלך שנות ה-60 לאחר הקצאת המגרש ממנהל מקרקעי ישראל, נבנתה מרפאה בהתאם לתב"ע, ולאור גידול מבוטחיה בעיר ביקשה להגדיל את נפח הבנייה של המרפאה באופן שהיה אמור להיות קצר וזמני, ובכדי לסיים את תכנון בנייתה של הגדלת המרפאה במגרש- הועברה הפעילות למבנה אחר ברחוב הרצל 37 בעיר.

המערערת פעלה לשם קבלת היתר בניה, ובמשך השנים הגיעו פולשים לנכס, דוגמת קיוסק, ללא הסכמת המערערת, כשביולי 2000 התקבל פס"ד לפינוי הפולש, וכשבמהלך השנים ניהלה המערערת תביעות משפטיות רבות נגד פולשים נוספים לנכס שפונו בתום ההליכים.

לאחר האמור, גילה אדריכל המערערת באקראי כי המשיבה הפקיעה באופן לא חוקי שליש מהמגרש –באופן שטרפד את תכנון לבניית מרפאה חדשה.

מטרת ההפקעה כביכול הייתה שינוי ייעוד משטח בניני ציבור לדרך ולשביל להולכי רגל.

רק לאחר שלוש שנים נוספות ומאמצים רבים - ביטלה הועדה המחוזית ע"פ בקשת המערערת את ההפקעה הנ"ל, ונקבע ע"י הועדה כי נחיצותו של שביל הולכי רגל אינה ברורה.