ליף נ' ועדה מקומית לתכנון הרצליה

בפני ערעור על החלטת בית משפט לעניינים מקומיים בהרצליה (כב' השופט י. ברכיה) מיום 16.10.17 לפיה נדחתה בקשת המערער לפי סעיף 74(ב) לחסד"פ למסור לידיו פרטים על מקרים דומים למקרה נשוא הדיון בהם חייבה המשיבה בעלי מקרקעין להוציא היתרי בניה למתקני ספורט בחצר ולבריכות ג'קוזי ואת המקרים הדומים בהם הגישה המשיבה כתבי אישום.

הרקע

נגד המערער הוגש כתב אישום בגין הצבת בריכת ג'קוזי מתועש בקוטר 4 מ' ומעליה קירוי מחומר קל בחצר.

לטענת המערער מדובר בחומר חקירה שיעזור לו לבסס את הגנתו בנוגע ל"אכיפה בררנית". המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי בהתאם לפסיקה אליה הפנתה, המסמכים המבוקשים אינם חומר חקירה ואינם קשורים לכתב האישום נשוא הדיון.

בית משפט קמא קבע כי הדרישה דנן איננה מתייחסת לתשתית הראייתית שעליה מבוסס האישום שכאמור דן רק בבריכת ג'קוזי והדרישה לקבלת חומר חקירה בנוגע למתקנים נוספים קשורה, אם בכלל, באופן שולי ביותר לאישום.

גם הדרישה לקבלת המסמכים ב-7 שנים האחרונות איננה סבירה ומכבידה. נפסק כי חומרי חקירה וכתבי אישום מתיקים אחרים אינם בגדר חומר חקירה כמשמעותו בסעיף 74 לחסד"פ.

את העתירה לגילוי חומר חקירה הקשור לביקורות שנערכו בחצרו של המערער, קיבל בית משפט קמא כך שהערער דנן איננו נוגע לעניין זה.

להלן בתמצית טיעוני המערער

1.באזור מגוריו של המערער קיימים עשרות מתקנים דומים ומתקני ספורט נוספים בחצרות והמשיבה איננה פועלת נגדם, עליהם חל פטור מלא או חלקי והם אף בבחינת "זוטי דברים".

המשיבה פועלת משום מה רק נגד המערער.

2.מדובר בשטח קטן ומוגדר וניתן לאתר בקלות את המקרים הדומים בשנים האחרונות ואת כתבי האישום שהוגשו בעניין אם הוגשו כתבי אישום.

בהמשך הודיע ב"כ המערער כי הוא מוכן לצמצם את בקשתו לשלוש שנים האחרונות.

3.בהתאם להלכה הפסוקה בבג"צ 620/02 החומר שהמערער מבקש צריך להימסר לידיו מאחר והוא חיוני להגנתו.

4.טעה בית משפט קמא בכך שלא הורה למשיבה להציג מסמך "מדיניות אכיפה" לגבי המתקנים הללו.