עפ"א 34592-12-15 שאוקת ואח' נ' וועדה מקומית לתכנון ובניה עמק לוד

לפני ערעור על החלטת בית משפט שלום ברמלה (כב' השופט שוהם), מיום 16.12.15 בתיק

ב"ש 2370-07 לדחות בקשת המערערים לעיכוב ביצוע צווי הריסה לגבי 6 בתי מגורים בכפר דהמש הבנויים למעלה מ-10 שנים.

העובדות הצריכות לעניין כפי שהן עולות מהודעת הערעור:

1.בעבר ניתנו כנגד הבתים צווי הריסה מנהליים, ביצועם נדחה מעת לעת.

בהחלטת בית משפט קמא מיום 5.5.15 נקבע כי הצווים ייכנסו לתוקף החל מיום 10.5.15. לאחר מועד זה הגיעו הצדדים להסכמה כי הצווים יידחו ליום 1.12.15 ויהיו תקפים לביצוע למשך 90 יום., להסכמה זו ניתן תוקף של החלטה ביום 28.5.15.

2. הרקע לאמור לעיל, לטענת בא כוח המערערים, קיומו של בג"צ 5435-14 שהוגש על ידי תושבי כפר דהמש (להלן: דהמש).לאחר קבלת החלטת וועדת חקירת הגבולות שלא להעביר את דהמש לתחום העיר לוד.

במסגרת דיון בבית המשפט העליון ביום 16.3.15 הורה האחרון למשרד הפנים להודיע עמדתו בענין דהמש כשבית המשפט העליון ממליץ להסדיר את דהמש בתחום העיר לוד.

3.בעקבות האמור בסעיף 2,ערכה מנכ"לית משרד הפנים סיור בדהמש ביום 16.11.15 , ונקבעה פגישה בינה לבין ראשי הערים לוד ורמלה ליום 22.12.15 , כן נקבעה ישיבה עם נציגי דהמש ליום 27.12.15.

בעקבות כך , הסכימה המשיבה להתלות צווי ההריסה ואיסור השימוש בעניינו של המערער מוסעב אלנאברי בתיק 10426-06-13.

4.נוכח התליית צו ההריסה בעניינו של אלנאברי הגישו המערערים בקשה לבית משפט קמא להארכת מועד ביצוע הצווים שכאמור כניסתם לתוקף נדחתה ליום 1.12.15.

המערערים ציפו כי המשיבה תיתן הסכמתה להתליית הצווים נשוא ערעור זה עד למתן פסק דין בבג"צ 5435-14. אך בבית משפט קמא לא התייחסה המשיבה להסכמתה בעניין אלנאברי.

ביום 16.12.15 ניתנה החלטת בית משפט קמא הדוחה הבקשה, ומכאן הערעור שלפני.

נימוקי הערעור: