עפ"א 34489-04-15

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין בית משפט שלום ברחובות, כב' השופט צבי הרטל (בדימוס), מיום 25.9.05, בתיק עמ"ק 005636/05.

בנימוקי הבקשה מציין ב"כ המבקש טענותיו כדלקמן:

המבקש הורשע בשנת 2005 בכתב אישום שייחס לו ביצוע עבודות בנייה ללא היתר, עבירות לפי סעיפים 145, 204 ו-204 לחוק התכנון והבנייה תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

בית משפט הרשיע המבקש לאור הודאתו, אלא, ש"ההודאה" לא קיבלה ביטוי בפרוטוקול הדיון.

טענת המערער הייתה כי הסככה נושא כתב האישום עומדת במקום יותר מ-10 שנים.

מכאן , טוען ב"כ המערער, הועלתה טענת התיישנות. בית המשפט לא התייחס לטענה זו, הרשיע וגזר עונש על המערער, תשלום קנס בסך 2,000 ₪, וניתן צו הריסה שתוקפו נדחה לשבועיים ימים, על מנת לאפשר למערער לפרק יתרת הבנייה הבלתי חוקית, הנראית בתמונות שהוצגו בפני בית המשפט.

גזר הדין ניתן על בסיס הודאה שאיננה הודאה כלפי נאשם שלא היה מיוצג וזכאי להגנה מיוחדת של בית המשפט, שלא מבין מהות ההליך, לא מבין תוצאותיו, מדובר בהליך בלתי תקין שנגוע בעיוות דין חמור ביותר.

עוד נטען, כי מדובר באדם בן 63, גרוש, אב ל-4, מתקיים מהבטחת הכנסה, מכור לאופיאטים מזה שנים רבות. לאחרונה אושפז במרכז גמילה מסמים – "דולפין" באשדוד. סיים בהצלחה גמילה מסמים. סובל מבעיות רפואיות שונות.

עוד נטען, כי ביום 3.1.13 הוגש כתב אישום נוסף כנגד המערער כאן בגין אי קיום צו בית משפט שהוזכר לעיל.

בשלב זה הופנה לסניגוריה ומשמונה למערער סניגור, קיבל החומר המתייחס לכתב האישום משנת 2005 לאורו הוגשה בקשה זו.

עוד נטען, כי לא נדרש טעם מיוחד בבקשה להארכת מועד בהליך פלילי, די בהצגת טעם ממשי המניח את הדעת. על בית המשפט לשקול שיקולי צדק, נסיבות חברתיות, חשיבות משפטית וסיכויי הערעור.

עוד נטען כי אין לזקוף לחובת המערער משך הזמן שחלף מאז ניתן פסק הדין נשוא הבקשה לבין הגשת הבקשה, משום שמתקיימים במערער זה כל השיקולים הרלוונטיים להארכת מועד, קרי, שיקולי הצדק במקרה זה, הם הרשעת המערער על בסיס הודאה שאיננה הודאה בשעה שלא היה מיוצג. מצבו המשפחתי/אישי של המערער נכנס בגדר שיקול הנסיבות החברתיות והציבוריות התומכות בבקשה זו. סיכויי קבלת הערעור טובים מאוד, לאור הרשעת המערער שלא כדין.

על יסוד כל אלה, מתבקש בית המשפט לקבל הבקשה להארכת מועד ולאפשר הגשת ערעור.