עפ"א 32450-02-16 ל' נ' עיריית רמת גן

בפני ערעור על פסק דינו שלבית המשפט לעניינים מקומיים ברמת גן (כב' השופט מ' בן חיים) מיום 4.1.16, לפיו הורשע המערער בעבירה של חניית רכב על מדרכה עפ"י סעיף 5(ה)(3) לחוק העזר ברמת גן, (העמדת רכב וחנייתו), התש"ם-1980. על המשיב נגזר קנס בסך 300 ₪. המערער שהינו נכה הודה בעובדות כתב האישום אף כפר באשמה וטען טענות משפטיות ואחרות כפי שיפורט בהמשך שבמהותן, החנייה הייתה כדין.

להלן בקליפת אגוז טענות המערער:

1.בעניינו מתקיימים התנאים המפורטים בחוק חניית נכים ואין בהודעת התשלום הקנס שנשלחה למערער לרבות הצילום שצורף אליה כדי להצביע על ביצועה של עבירה.

2.בית משפט קמא לא קיים הליך הקראה, נמנע מלדון בטענותיו המקדמיות של המערער ופתח מיד בהליך הוכחות. על ידי כך נפגעו זכויותיו הדיוניות של המערער ויכולתו לנהל משפט הוגן - המערער לא הביא את הראיות המתאימות.

3.טעה בית משפט קמא בקובעו כי על המערער מוטל הנטל להוכיח כי החנה את רכבו בהתאם לתנאים הקבועים בחוק חניית נכים.

4.במסגרת הליך ההוכחות, הוגשו לבית משפט קמא ראיות שלא נמסרו למערער, תמונות צבעוניות ועדות הפקח.

5.טעה בית משפט קמא כאשר דחה את טענת המערער לפיה חנה על המדרכה מחמת הצורך לקבל טיפול רפואי דחוף.

ב"כ המשיבה טוען כדלקמן:

1.כתב האישום נוסח כדין, פורטו בו העובדות על פי חוק העזר העירוני המקימות את העבירה ובנוסף צורפה תמונה המצביעה על אי התקיימות התנאים לפי חוק הנכים. על המערער להוכיח את התקיימות התנאים שבסעיף 2 לחוק הנכים מאחר ומדובר בטענות הגנה.

2.רכבו של המערער חנה על המדרכה בין שני מעברי חצייה. על ידי כך נמנע מעבר חופשי של הולכי רגל על המדרכה והם הוכרחו לרדת לכביש ולסכן את חייהם. כך שהוראות סעיף 2(א)(4) לחוק חניית נכים לא התקיים.