עפ"א 30563-07-13 מימון נ' עיריית נתניה

ערעור על פס"ד בית משפט לעניינים מקומיים בנתניה (כב' הש' הבכירה אביבה טלמור) בתיק חע"מ 7065/04, הכ"ד מיום 20.3.13, גז"ד מיום 21.5.13.

המערער הורשע בביצוע עבודות ושימוש במקרקעין ללא היתר,לפי סעיפים 145, 204 ו - 208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965, והתקנות על פיו. נקבע כי בנה שתי קומות נוספות בבית מגורים פרטי, ללא היתר. בגזה"ד הוצא צו הריסה וצו התאמה להיתר הקיים, הושת קנס בסך 65,000 ₪ והוא חוייב לחתום על התחייבות בסך 75,000 ₪ למשך שנתיים, בתנאים שנקבעו. כן נקבע כי תירשם הערה בלשכת רישום המקרקעין.

השתלשלות העניינים

ההליך התכנוני

1. המערער הוא החוכר והמשתמש בבית פרטי צמוד קרקע, ברחוב אח"י דקר 3, נתניה (גוש 8322, חלקה 245). מדובר במבנה בעל היתר לשתי קומות, הכולל קומת קרקע בשטח של כ - 116 מ"ר וקומה א' בשטח של כ - 121 מ"ר. למבנה גג בשטח של כ - 20 מ"ר. ההיתר הוא לפי תכנית מאושרת 172/83 (היתר 15040) (להלן:"ההיתר המקורי").

ביוני 2002 הגיש המערער בקשה להיתר, להפוך את קומת הקרקע לקומת עמודים הכוללת מחסן ולהוסיף בניה בקומת הגג. קרי, למבנה בן 3 קומות, מתוכן קומה אחת שהיא קומת קרקע על עמודים, קומה א' וקומה ב' (בקשה מספר 20020309, להלן:"הבקשה הראשונה"). בקשתו לבניית מבנה בן 3 קומות, כמפורט לעיל, אושרה כהקלה בתנאים בועדת המשנה, ביום 14.8.02, בתנאי של ביצוע עבודות הריסה לקומת הקרקע הקיימת, לצורך קבלת ההיתר. כן אושרה, ביום 11.9.02, בקשה להוסיף בריכת שחיה ומעלית ולשנות את סוג הגג (מוצגים נ/2, נ/15 ונ/16).

ואולם, על אף אישור התכנית כהקלה בתנאים, לא ניתן למערער היתר בניה כדין. ב"כ המשיבה טוענת שההיתר לא הוצא משום שמנהל מקרקעי ישראל לא הוחתם על הבקשה להוצאתו כנדרש בחוק. ב"כ המערער טוען שלא הוצא, משום שסירב לשלם שלמונים ליו"ר ועדת המשנה.

כך או אחרת ועל אף שלא ניתן היתר בניה, בנה המערער, בין השנים 2002 - 2003, מבנה בן 4 קומות, הכולל קומת קרקע, קומה א' קומה ב' וקומת גג. כלומר, 2 קומות נוספות בשטח של כ - 120 מ"ר כל אחת, ללא היתר ובחריגה מהתכנית שאושרה אצל ועדת המשנה ביום 14.8.02 וביום 11.9.02.

2.במרץ 2004 הגיש המערער בקשה מתוקנת להיתר (המשך בקשה מספר 20020309, להלן: "הבקשה השניה"), במסגרתה ביקש לאשר שינויים בבית פרטי קיים + בריכה שחיה + עליית גג. ביום 31.3.04 נדונה הבקשה בועדת המשנה, והוחלט שלא ניתן לדון בה עד להריסת כל המבנים המסומנים להריסה. ביום 19.5.04 התקיימה ישיבה נוספת בועדת המשנה, במסגרתה טען מהנדס הועדה כי לא ניתן לאשר את הבקשה השניה, משום שמדובר בסטייה ניכרת מסמכות הועדה המחוזית. עוד אמר שאין לדון בתיק עד ביצוע הריסת המבנים כנדרש או עד שתיערך תב"ע חדשה. דיון נוסף נערך בועדה המקומית ביום 22.9.04, בו הוחלט לדחות את הבקשה.