עפ"א 29037-09-16 פשייב נ' משטרת ישראל – תחנת זבולון

1.לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת ע' וינברגר), מיום 11.9.2016, לפיה דחה בימ"ש קמא את בקשת המערערת להורות על ביטול צו סגירה מינהלי שהוצא על ידי סנ"צ יוסי גבאי, סגן מפקד תחנת זבולון (להלן: "הקצין").

הצו, אשר הוצא ביום 1.9.2016, הורה על "סגירה ארעית, לאלתר, של החצרים הידועים בשם 'מכון עיסוי/השכרת חדרים', רחוב XXX (להלן: 'העסק') וזאת למשך 30 ימים אשר יחלו בתאריך 1.9.16 בשעה 08:30 ועד לתאריך 30.9.16 בשעה 08:30" (להלן: "צו הסגירה" או "הצו").

הצו הוצא בהתאם לסמכותו של הקצין על פי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה (נוסח חדש) תשל"א- 1971 (להלן: "פקודת המשטרה" או "הפקודה").

2.בימ"ש קמא דחה את טענת המשיבה לפיה אין בידו סמכות עניינית לדון בבקשה ולאחר שדן בבקשה, דחה אותה לגופה, תוך שהוא קובע, כי התמלאו התנאים הנדרשים למתן צו סגירה בהתאם לסעיף 78(א) לפקודה וכי בהחלטת הקצין לא נפל פגם, המצדיק ביטולה.

אפתח בדיון בשאלת סמכותו העניינית של בימ"ש קמא לדון בבקשה.

3.המשיבה טענה בבימ"ש קמא, בהרחבה (במסגרת התנגדות בכתב לביטול הצו, שהגישה ביום 11.9.16) וכן בטיעוניה בעל פה, הן בבימ"ש קמא והן בפניי, כי בימ"ש השלום אינו מוסמך לדון בבקשה לביטול צו סגירה מנהלי, שהוצא לפי סעיף 78(א) לפקודת המשטרה ואף לא בית המשפט לעניינים מינהליים אלא, הדרך היחידה לתקוף צו שכזה, היא באמצעות הגשת עתירה לבג"צ.

4.גדר המחלוקת נעוץ בכך שאין בפקודת המשטרה, או בחוק אחר, הוראה הקובעת מהי הדרך לתקוף צו שכזה ולאיזו ערכאה יש לפנות.

סעיף 78(א) לפקודה קובע:

"היה נראה שיש התקהלות בלתי חוקית, התפרעות או הפרעת השלום, או שיש יסוד סביר לחשוש לה, רשאי הממונה או שופט, או קצין משטרה בכיר, להורות לבעל בית קפה או מקום אחר שיש לציבור גישה אליו ואיננו מקום שניתן עליו רישיון למכירת משקאות משכרים, או לבעל מועדון, או לבעל רישיון לפתיחתם או לניהולם של אלה - שיסגור את החצרים בזמן שנותן הצו יראה לנכון".