עפ"א 28891-06-14 אגבאריה נ' ועדה מחוזית לתכנון ובניה - צפון חיפה

ערעור על החלטת ביהמ"ש השלום בחיפה (כב' השופט קוטון) בתיק תו"ח 27143-11-09 מיום 8.5.14 אשר במסגרתה דחה ביהמ"ש קמא הנכבד את בקשת המערער להארכת המועד לביצוע צו ההריסה אשר ניתן לגבי המבנה נשוא ההליכים.

רקע עובדתי ופירוט ההליכים הקודמים –

1. ביום 29.3.2009, נמצא כי המערער נמצא בשלבים מתקדמים של בניית בית מגורים בהיקף של כ-400 מ"ר, לרבות חומות בטון המקיפות את המבנה, בגוש 20301 חלקה 7 במוסמוס (להלן: "המבנה" ו-"החלקה", בהתאמה). למבנה לא ניתן היתר בניה והוא נבנה על קרקע אשר ייעודה חקלאי. לכן, הוצא לגבי המבנה צו הריסה מנהלי במועד כאמור.

2. החלקה נמצאת בתחום המוניציפאלי של המועצה המקומית מעלה עירון ובמרחב התכנון של הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז חיפה, המשיבה.

3. ביום 4.4.2009 בוצע ביקור נוסף, והתברר כי המערער ממשיך לעשות שימוש במבנה.

4. בהתאם, ביום 12.11.2009 הגישה המשיבה כנגד המערער כתב אישום ובו מיוחסות לו עבירות של ביצוע עבודות הטעונות היתר ללא היתר, לפי סעיפים 145(א) + 204(א) לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק"), שימוש חורג בקרקע חקלאית בלא היתר, לפי סעיף 204(ג) לחוק, שימוש במבנה ללא היתר, לפי סעיפים 204(א) + 208 לחוק, ושימוש במבנה בסטייה מתכנית, לפי סעיפים 204(ב) + 208 לחוק.

5. ביום 28.1.2010, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו המערער יודה באמור בכתב האישום ואף הסכימו על הענישה ההולמת, לרבות קנס ומתן צו איסור שימוש מיידי לגבי המבנה, והכול עד אשר יינתן היתר בנייה – ככל שיינתן. עוד הוסכם, כי יינתן צו הריסה שיפוטי אשר ביצועו יעוכב למשך 15 חודשים, כלומר עד מאי 2011. באותו יום, הורשע המערער בעבירות המיוחסות לו בהתאם להסדר הטיעון, ודינו נגזר כמוסכם (לתשלום קנס ואגרה). בנוסף, ניתן צו הריסה, אותו על המערער לבצע עד יום 1.5.2011 (להלן: "צו ההריסה") וצו איסור שימוש במבנה (להלן: "צו איסור השימוש").

6. בשלב זה נבהיר כי תוכנית המתאר לאזור בו עסקינן, הינה תוכנית ענ/960 הכוללת את יישובי המועצה המקומית מעלה עירון – מוסמוס, מושריפה וביאדה. תוכנית זו, כפי שהתגבשה עוד טרם העבירות נשוא הליכים אלו, כוללת שטחים חקלאיים אשר אמורים להפוך לשטחי מגורים, תוך מתן אפשרות להכשרה בדיעבד של מבנים שנבנו ללא היתר, אלא שהחלקה של המערער אינה נכללת בתאי השטח אשר מתוכננים לשנות את ייעודם למגורים, כך שהמבנה בו עסקינן נותר בשטח החקלאי וסומן כמבנה "להריסה" במסגרת התוכנית ענ/960.

7. עקב האמור, הגיש המערער התנגדות לתוכנית המתאר – וביום 28.7.2010 התנגדותו נדחתה.

8. ביום 2.1.2011, הגיש המערער (עם אחרים) עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בחיפה (עת"מ 1904-01-11 – להלן: "העתירה הראשונה") ובה עתר לכך שתשונה תוכנית המתאר, כך שגם החלקות של העותרים יכללו בשטחים שיהפכו למגורים ויקבלו אפשרות ל"הכשרה בדיעבד".