עפ"א 26997-04-16 דסוקי נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה - מחוז מרכז

1.לפני בקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטת בית משפט השלום בפ"ת (כב' הש' מירב כפיר) מיום 4.4.16 בגדרה נדחתה בקשת המבקש להורות על ביטול צו הריסה מנהלי שהוצא על ידי המשיב 1, ביום 11.2.16 להריסת מבנה (להלן: "ההחלטה" ולהלן: "הצו המנהלי"), מכוח סעיף 238א(ב1) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק").

2.הצו המנהלי הוצא ביחס למבנה שהוקם על המקרקעין הידועים כגוש 8871 חלקות 15,83 ביישוב כפר קאסם- חפירה ויציקת קומת מרתף וקירות תומכים בשטח של כ-800 מ"ר (להלן: "המבנה").

3.ביום 12.1.16, הוצא צו הריסה מנהלי למבנה (להלן: "הצו הראשון"). בעקבות בקשה שהגיש המבקש לעיכוב ביצועו הורה בית משפט קמא על קביעת דיון ליום 15/2/16 ועל עיכוב ביצוע הצו הראשון עד להחלטה אחרת. טרם מועד הדיון, הודיעה המשיבה כי המועד לביצוע הצו הראשון, חלף ואין בכוונתה לבצעו. כמו כן ציינה המשיבה כי נשקלת הוצאת צו הריסה חדש למבנה (להלן: "ההודעה"). נוכח ההודעה, התייתר הדיון ובית המשפט הורה על ביטולו.

4.בבקשה פירט ב"כ המבקש כי על התחום בו מצוי המבנה, חלה תכנית מתאר שאושרה בחודש דצמבר 2014 (להלן: "תכנית המתאר"), אשר נועדה לאפשר פתרון מגורים לאוכלוסיית כפר קאסם. על פי תכנית המתאר ינתנו היתרי בניה על בסיס תכנית מפורטת שתיערך על פיה והמגרש עליו נבנה המבנה, מצוי באזור המיועד למגורים.

לדברי ב"כ המבקש נוכח התמשכות הליכי התכנון בעיר כפר קאסם והצורך ליתן מענה לבעיית הדיור של ילדיו הבוגרים, נאלץ המבקש להחל בבניית המבנה, גם ללא היתר. עוד לדבריו, עירית כפר קאסם ומשרד השיכון, שוקדים בהתאם לתכנית המתאר, על קידום תכנית מפורטת שתאפשר קבלת היתרי בניה, לרבות למבנה, כמפורט באישור עירית כפר קאסם שצורף לבקשה שלפני.

ב"כ המבקש טען כי המשיב 1 הטעה את בית המשפט ואת המבקש בכך שהודיע כי הצו הראשון אינו בתוקף וכי המשיבה שוקלת להוציא צו הריסה חדש. בעוד שבפועל, החלה בהליכים אלה כבר שבועיים עובר לכך. בנסיבות אלה ומאחר והצו המנהלי הוצא בו ביום, לא היה סיפק בידי המבקש לנקוט בפרוצדורה המתחייבת על פי החוק (להלן: "הטענה הראשונה")

עוד טען ב"כ המבקש כי הצו המנהלי בטל מעיקרו. שכן הוחל בנקיטת ההליכים להוצאתו ואף הוצא בפועל, בטרם בוטל/פקע הצו הראשון. בהקשר לכך סמך ידיו על הוראותיו של סעיף 238א(ט) לחוק, על פיו תחולתו של הצו המנהלי למשך 30 ימים ממועד הגשת התצהיר של המתכנן (להלן: "התצהיר") ובמקום שהוגשה בקשה לבית המשפט לביטולו, תוך 30 ימים ממועד ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול הצו (להלן: "הטענה השניה").

ב"כ המבקש עתר לבית המשפט להיעתר לבקשת עיכוב ביצוע ההחלטה, על מנת לאפשר למבקש את יומו בערעור ולמנוע פגיעה חמורה בקניינו.

5.ב"כ המשיבים התנגדה לבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה.