עפ"א 25508-03-16 מדינת ישראל נ' מרעי ואח'

1. לפניי ערעור המדינה על גזר הדין שניתן על ידי בית משפט השלום בעכו (כבוד השופטת ג'ני טנוס) ביום 28.1.16 בתיק תו"ב 33111-08-11.

המשיבים הודו והורשעו בכתב אישום מתוקן, הכולל שני אישומים, בהתייחס לבית מגורים אשר בנו במקרקעין שבבעלות המשיבים 1 ו- 2, בשטחים גליליים בסמוך לחורפיש, הידועים כחלקה 52 בגוש 196477 (נ.צ. 233766/768125) (להלן: "המקרקעין"), המצויים בשמורת הטבע הר מירון.

מדובר במקרקעין שייעודם הוא לשמורת טבע, לחקלאות, למרקם שמור ומשולב ולשמורת גנים לאומיים ובשטח בעל רגישות סביבתית גבוהה, מוגן מפיתוח ובעל חדירות גבוהה למשקעים.

2. המשיבים שינו את פני הקרקע ע"י פריצת דרך גישה ופיזור מצעים, בשטח כולל של כ- 120 מ"ר ובנו בית מגורים דו קומתי מבנייה קשיחה בשטח כולל של כ- 320 מ"ר ולידו רצפת בטון בשטח כולל של כ- 80 מ"ר, תחומה בקיר בטון באורך של כ-25 מ"ר (להלן: "העבודות" או "המבנה"). העבודות בוצעו בניגוד לייעוד המקרקעין, ללא היתר בנייה וללא היתר ממנהל הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.

בנוסף, הפרו המשיבים צו שיפוטי להפסקת הבנייה ולמניעת פעולות, לפי סעיף 239 ו- 240 לחוק (להלן: "הצו" או " צו ההפסקה השיפוטי").

הצו ניתן ביום 25.1.2011 ועל אף מסירתו למשיבים 1 ו- 2 הם המשיכו בביצוע הבנייה בכך שהשלימו בניית שלד הקומה הראשונה בשטח של כ- 200 מ"ר וכן שלד הקומה השנייה, ללא גג. (להלן: "העבודות").

משיב 3 המשיך בבנייה על אף שהודעה על מתן הצו נמסרה לו בעל פה על ידי מפקח מטעם רשות הטבע והגנים הלאומיים ואף אמר למפקחת שהם "ימשיכו לבנות אפילו שיש צווי הפסקת עבודה ולא משנה מה נעשה הבית יעמוד" וכי "הוא לא פוחד להסתבך".

עם זאת, לאחר שהצו עצמו נמסר לידיו, הפסיק משיב 3 את ביצוע העבודות.

3. המשיבים הודו והורשעו ביום 17.2.15, בכתב אישום מתוקן, שהוגש על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה צפון (להלן: "הוועדה") ורשות הטבע והגנים הלאומיים (להלן: "הרשות") (שתיהן יחדיו, ייקראו, להלן: "המדינה").

משיבים 1 ו-2 הודו והורשעו בשני פרטי אישום בגין עבירות של אי קיום צו שיפוטי להפסקת בניה ולמניעת פעולות: בפרט האישום הראשון - אירוע אחד, ובפרט האישום השני - 3 אירועים - עבירות על סעיפים 240 ו- 249 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התכנון והבנייה" או "החוק"); ביצוע עבודות בנייה ושימוש במקרקעין הטעונים היתר - ללא היתר, בסטייה מתכנית, ובניגוד לאכרזת הקרקע כקרקע חקלאית - עבירה על סעיפים 204(א), (ב) ו-(ג) בהתאמה, לחוק התכנון והבנייה; ופגיעה בשמורת טבע בניגוד לסעיפים 30(ד) ו- 57(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998 (להלן: "חוק גנים לאומיים");

משיב 3 הודה והורשע בפרט אישום אחד בגין עבירות של ביצוע עבודות בניה ושימוש במקרקעין הטעונים היתר - ללא היתר, בסטייה מתוכנית, ובניגוד לאכרזת הקרקע כקרקע חקלאית - עבירה על סעיפים 204(א), (ב) ו-(ג) לחוק התכנון והבנייה; ושל פגיעה בשמורת טבע, בניגוד לסעיפים 30(ד) ו-57(א) לחוק גנים לאומיים.

המשיבים בנו את המבנה לאחר שהגישו בקשה להיתר למחסן חקלאי, אשר נדחתה על ידי הוועדה. 

4. בית משפט קמא גזר על הנאשמים את העונשים כדלקמן:

על כל אחד מהמשיבים 1 ו-2:

א.         מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי המשיבים לא יבצעו בתקופה זו אחת העבירות בהן הורשעו, ויורשעו בגינה. 

ב.         קנס בסך של 50,000 ₪, או 5 חודשי מאסר תמורתו, שישולם ב-40 תשלומים.