עפ"א 25489-02-16 מוסטפא נ' ועדה מקומית לתכנון ובנייה לב הגליל

1.לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (כבוד השופטת הבכירה, רמה לאופר חסון), מיום 1.11.15, בתיק תו"ב 2635-01-11, במסגרתה נדחתה טענת המערער לפיה כתב האישום אינו מגלה עבירה והרשעתו (לאחר שהודה בעובדות כתב האישום) נותרה על כנה וכן ערעור על גזר הדין, שניתן על ידי בימ"ש קמא ביום 28.12.2015.

2.בכתב האישום שהוגש נגד המערער בתיק קמ"א, ביום 30.12.2010, הואשם המערער בעבירה של שימוש חורג, במקרקעין הידועים כחלקה 26+27 בגוש 19353, אשר בעראבה (להלן: "המקרקעין") לאחר שנמצא, שהוא משתמש בחלק מקומה א' של הבניין הבנוי על המקרקעין: "לצרכי מכללה, במקום משרדים, בשטח של 120 מ"ר, ללא היתר". בגין כך הואשם המערער בביצוע שימוש הטעון היתר, ללא היתר, עבירה על סעיפים 145(א), 204(א), 208 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") ועל תקנה 1(1) לתקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967 (להלן: "התקנות").

תחילה כפר המערער במיוחס לו, אולם לאחר מכן, בישיבה שהתקיימה בבימ"ש קמא ביום 23.12.2013, ביקש המערער (שלא היה מיוצג) לחזור בו מהכפירה, הודה בעובדות כתב האישום והורשע על פיו. לאחר מכן ביקש המערער דחייה על מנת להסדיר מתן היתר והדיון נדחה, בהסכמת ב"כ המשיבה, ליום 20.3.14.

3.הדיון נדחה מפעם לפעם, עד שביום 30.12.14 הגיע המערער לדיון כשהוא מלווה בעורך דין אייזנברג, אשר טען, כי השימוש החורג שהותר, למשרדים, יכול לסבול גם שימוש כמכללה וכי לכן אין צורך בהיתר לשימוש חורג, מהיתר או מתכנית. עו"ד אייזנברג ביקש שהות כדי "לבדוק את הנושא לעומק ולהידבר עם המאשימה".

לפיכך, ובהסכמת ב"כ המאשימה נדחה הדיון ליום 9.2.15. דחיה נוספת הביאה את בימ"ש קמא לדון בעניין ביום 1.7.15. במועד זה התייצב ב"כ המערער, ללא המערער וטען, כי הוא מודע להודאתו של המערער בכתב האישום, אך הוא מבקש לטעון, כי ייעוד המקרקעין הוא מסחרי+משרדי וכי השימוש שנעשה אינו מהווה עבירה. לפיכך, ביקש כי ביהמ"ש ייתן החלטה בטענה זו, לאחר שהצדדים יסכמו טיעוניהם בכתב.

ב"כ המאשימה הסכימה לכך והצדדים הצהירו לפרוטוקול כדלקמן:

"אנו מצהירים בזאת כי אין מחלוקת בנוגע להיתרי הבנייה שהוצאו במקרקעין ולגבי התכניות שחלות במקרקעין. כן אין מחלוקת כי המערער הוא זה שמשתמש ואחראי על השימוש במכללה להכשרה מקצועית.

המחלוקת היחידה היא אם התכנית החלה, שמספרה ג 15786 שלעניין התכליות מכילה את תכנית ג' 6761, מאפשרת את השימוש לצרכי מכללה להכשרה מקצועית.

כמו כן אין מחלוקת כי התכניות 9906/ג' ותכנית 4014/ג' ותכנית 5422/ג' חלו".

4.בעקבות הסכמת הצדדים קבע ביהמ"ש קמא, כי הצדדים יסכמו טיעוניהם בכתב. בהמשך, לאחר הגשת הסיכומים ניתנה, ביום 1.11.15, החלטת בימ"ש קמא (היא ההחלטה נשוא הערעור דנן), אשר דחתה את פרשנותו של ב"כ המערער ואת טענותיו וקבעה כי השימוש שעושה המערער בקומה א' האמורה בכתב האישום, הוא שימוש חורג ולפיכך נותרת הרשעתו על כנה.

הערעור על ההחלטה (ומשכך - על הכרעת הדין):