עפ"א 2376-04-16 עירית תל-אביב-יפו נ' מעוז

הערעור שבפני הוגש על גזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב (כב' השופט ע' מסראווה) מיום 14.2.16.

הרקע:

ביום 6.9.15 הוגש לגבי רכבו של המשיב דו"ח בגין העמדת/החניית רכב בתוך צומת ברח' בזל 15 בתל אביב, עבירה לפי סעיף 6(ד)(3) לחוק העזר לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) התשמ"ד-1983 (להלן: "חוק העזר"). בדו"ח צויין כי הרכב חנה בתוך צומת. עוד נאמר בו כי מדובר ברכב בעל תו נכה וכי "הרכב היווה הפרעה לתנועה בפנייה מהרחוב".

בית משפט קמא הרשיע את המשיב על פי הודאתו ובגזר הדין ציין כי חוק חנייה לנכים מתיר לבעל תו חנייה לנכה להחנות במקומות שאין החנייה מותרת בהן ובלבד שיעמדו בתנאים שונים מצטברים, כמפורט בסעיף 2 לחוק חניית נכים. עוד קבע בית משפט קמא כי על פי הוראות סעיף 3 לאותו חוק, ההיתר האמור מסויג כך שלא יחול על רכב נכה שחנה בתוך צומת ובקרבתו. במקרה דנן, אין חולק כי הרכב חנה בתוך הצומת. בית משפט קמא קיבל את טענתו של המשיב לפיה יש להתחשב בעובדה שמדובר ברכב בעל תו נכה וכי מן הסתם עשה ברכב שימוש לטובת עניינו של הנכה. עוד נקבע כי מאחר וצויין בדו"ח כי מדובר ברכב בעל תו חנייה של נכה, מדובר בחזקה לפיה השימוש באותו רכב נעשה לטובת עניינו של הנכה ועל הטוען ההפך להפריך את החזקה. בנסיבות הללו קבע בית משפט קמא כי יש להתחשב בעובדה כי מדובר ברכב של נכה וכי לטענת המשיב, ההפרעה לתנועה הייתה מינורית, אם בכלל. וזאת למרות שציין כי מעיון בתמונה התרשם כי רכבו של המשיב חסם את שדה הראיה באופן חלקי. בנסיבות הללו פסק בית משפט קמא: "...דעתי היא שיש מקום להתחשבות מסוימת בלבד" והטיל על המשיב קנס בסך 150 ₪ במקום הקנס המקורי בסך 250 ₪.

להלן טענות ב"כ המערערת:

1.טעה בית משפט קמא שקבע כי נסיבות המקרה מצדיקות הפחתה בגובה הקנס והטיל קנס נמוך בסך 150 ₪ למרות שהמחוקק קבע קנס בשיעור של 250 ₪.

2.המחוקק קבע הקלות רבות לחניית רכב נכה אולם העדיף במקרה של חנייה בצומת את האינטרס הציבורי על פני האינטרס של הנכה. בנסיבות הללו לא היה מקום להתחשב במשיב רק משום שנהג ברכב נכה ולהפחית מגובה הקנס המקורי.

3.עוד טעה בית משפט קמא כאשר קבע כי קיימת חזקה לפיה כל רכב הנושא תו נכה משמש דרך קבע את הנכה וכי על המאשימה להפריך חזקה זו. קביעה זו מנוגדת לחוק חנייה לנכים בו נקבע כי אין להשתמש בתו הנכה כאשר הנכה אינו ברכב. אין להטיל על המאשימה את הנטל להוכיח זאת שכן אין באפשרות הפקח לדעת מי השתמש ברכב עובר לחנייה.

4.בנסיבות דנן, לא התקיימו כל נסיבות המצדיקות הפחתת הקנס, כמפורט בסעיף 230 לחסד"פ.

5.הפסיקה קבעה כי אין להפחית את הקנס המקורי כדבר שבשגרה מאחר והדבר מעודד פניות סרק לבתי המשפט.